למרות ההתקדמות הגלובלית בתחום, בישראל עדיין חסרה תשתית
מחקרית מקצועית שמספקת המשגה, ניתוח אמפירי, כלים, ותובנות
שמותאמות להקשר המקומי ולמורכבות החברתית-סביבתית הייחודית.
מרכז קיימא מוביל את המחקר בתחום זה במטרה לפתח בסיס ידע
ישראלי עצמאי, עדכני ורלוונטי לאתגרים החברתיים המורכבים של
ישראל. אנחנו מחברים בין מחקרים אקדמיים ליישומיים – כדי לאפשר
לארגונים, מוסדות ומקבלי החלטות לפעול מתוך תכנון מבוסס נתונים,
לספק להם כלים למדידה כדי להבין מה באמת עובד ולשפר את
האפקטיביות של ההתערבויות החברתיות והסביבתיות.
מחקרים
למרות ההתקדמות הגלובלית בתחום, בישראל עדיין חסרה תשתית מחקרית מקצועית שמספקת המשגה, ניתוח אמפירי, כלים, ותובנות שמותאמות להקשר המקומי ולמורכבות החברתית-סביבתית הייחודית.
מרכז קיימא מוביל את המחקר בתחום זה במטרה לפתח בסיס ידע ישראלי עצמאי, עדכני ורלוונטי לאתגרים החברתיים המורכבים של ישראל. אנחנו מחברים בין מחקרים אקדמיים ליישומיים – כדי לאפשר לארגונים, מוסדות ומקבלי החלטות לפעול מתוך תכנון מבוסס נתונים, לספק להם כלים למדידה כדי להבין מה באמת עובד ולשפר את האפקטיביות של ההתערבויות החברתיות והסביבתיות.
מחקרים
מחקר השוואתי בין פעילויות אימפקט במוסדות אקדמיים ברחבי העולם והמלצות יישומיות למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל לצורך קידום פעילות אימפקט במסגרתם
ד"ר מעיין אגמון, פרופ' רוני סטריאר, גב' סתיו בר שני, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין.
התוכנית לחדשנות ויזמות, אוניברסיטת חיפה | מאי 2022
מוסדות אקדמיים רבים מקיימים פעילות למול אתגרים מורכבים כגון שינוי אקלים, אינטליגנציה מלאכותית, שינוי דמוגרפי וגידול באי שוויון כלכלי וחברתי (SSIR, 2017) בכדי לתרום לקידום פתרונות בני קיימא לאתגרים הגלובליים של ימינו. למרות מגמה זו, תפקיד האקדמיה בשדה האימפקט ומחקר על פועלה בתחום זה, עדיין מצומצם (2018 ,McBeth). בנוסף, אין כיום הגדרה רחבה ומקובלת על גבולות המונח "מרכזי אימפקט באקדמיה" – מהותם, מטרתם, אופי פעילותם, שדה ההשפעה שלהם ותיאוריית השינוי העומדת בבסיסם. ממצאי מחקר זה יסייעו ביצירת תשתית ידע הממפה את סוגי מרכזי אימפקט באקדמיה ובכך יעשירו את הידע התיאורטי ויתארו מגמות מרכזיות בפרקטיקה. כמו כן חסרות המלצות וכלים שניתן להטמיע בהקשר הישראלי בפיתוח אקו-סיסטם אקדמי בשדה האימפקט.
לאור פערי הידע שהוצגו, מטרות המחקר הן:
1. לסקור ולהשוות בין מודלים שונים של פעילות אימפקט במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם.
2. לגבש המלצות יישומיות לקידום פעילות אימפקט במסגרות להשכלה גבוהה בישראל בהתאם לייחודיות הדמוגרפית, התרבותית והכלכלית המקומית.
שינוי מערכתי הלכה למעשה
ליאת בן משה ליבנה וריטה גולשטיין-גלפרין
שיתופים ומרכז קיימא | ספטמבר 2023
שינוי מערכתי הוא שינוי עמוק ובר קיימא שנעשה כדי להתמודד עם בעיה מורכבת, מתוך הבנת שורש הבעיה ולא רק ביטוייה על פני השטח. זה אינו מושג חדש, אך בשנים האחרונות הוא מקבל תשומת לב רבה בעולם החברתי. בבסיס המושג נמצאת ההכרה במורכבות המערכת וראייתה כמכלול, תוך בחינת מערכות היחסים והקשרים בין חלקיה השונים. כיום ברור יותר ויותר שהחשיבה המערכתית הנדרשת כדי לחולל שינוי כזה היא כלי הכרחי בהתמודדות עם אתגרים סביבתיים, פוליטיים, חברתיים וכלכליים רבים המעסיקים את האנושות ברחבי העולם.
לאור זאת, ועל רקע הצורך הגובר באימוץ חשיבה מערכתית גם בעולם החברתי, ובפרט כמענה לסוגיות חברתיות מורכבות, מצאנו לנכון לכתוב סקירה זו. לסקירה שתי מטרות: ראשית, לפשט ולהנגיש באופן ברור, ידידותי ומלווה בדוגמאות את עקרונות החשיבה המערכתית והמיפוי המערכתי, שבלעדיהם קשה עד בלתי אפשרי ליצור שינוי מהותי ועמוק בסביבה מורכבת; שנית, להציע כלים יישומיים שיכולים לסייע באופן מעשי בהובלת שינוי מערכתי. לשם כך, בחלק הראשון נגדיר מושגים מרכזיים בתחום החשיבה המערכתית והעקרונות של מיפוי מערכת, בחלק השני נרחיב על העקרונות של הובלת שינוי מסוג זה, ובחלק השלישי נציע מניפה של כלים ליישום בשלבי השינוי השונים.
Academic Social Innovation Centers: A Proposed Framework for a Theory of Change
Rita Golstein-Galperin, Stav Bar-Shany, Prof. Maayan Agmon
Social Innovations Journal | Vol. 22 (2023): Transformative Partnerships: Proceedings of Transformations Conference 23
Academia is poised to play a role in individuals’ intellectual advancement and in addressing the broader goals of advancing sustainable development, equality, human rights, and poverty reduction while tackling social challenges. To this end, many universities worldwide have established “impact centers” or “social innovation centers.” Although the centers share similar names, there is no uniformity among them in their agenda, strategy, and practice. This diversity limits our ability to understand the unique contribution of Academic Social Innovation (ASI) centers to research and practice on tackling social problems. To fill this gap, this paper has three objectives: 1) to describe the state of the art of existing ASIs, 2) to examine diverse and shared characteristics of the centers, and 3) to frame guiding principles that will support the refinement of the theory of change of ASIs. Based on our findings, we compiled a typology consisting of 3*3 themes, the Academic Social Innovation Framework (ASI Framework). It consists of three main themes: actors, structure, and the main objective. Each theme is then divided into three sub-themes, serving as assessment criteria illustrating the tensions that characterize the diverse centers. The ASI Framework can help existing and emerging academic centers define, assess, and refine their theory of change for social innovation.