לחשב מסלול מחדש
ה-7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל והטלטלות שעברנו בשנתיים האחרונות שינו את החברה הישראלית. מעבר להתמודדות עם הטראומה הלאומית, השכול והאתגרים המיידיים עלתה שאלה מהותית: איך בונים מחדש לא רק את מה שהיה, אלה מציאות ישראלית טובה יותר?
הפודקאסט "לחשב מסלול מחדש" מבקש לבחון את את אופני ההתמודדות עם אתגר הבנייה מחדש מעבר להיבטים הפיזיים ולהתבונן במרכיבים החברתי והערכים דרך עדשות של חדשנות חברתית, חשיבה מערכתית וכלכלת אימפקט המהוות חלק בלתי נפרד משיקום החוסן החברתי-לאומי. בכל פרק נשוחח עם אנשי אקדמיה, מובילי ארגונים, יזמים ופעילים חברתיים במטרה לחבר בין ידע אקדמי לבין תובנות מהשטח. במהלך העונה נבחן היבטים שונים וכן פרקטיקות וכלים מעשיים לשיקום ובניה מחדש.
הפודקאסט בהגשת:
מרכז קיימא לחדשנות חברתית באוניברסיטת חיפה המשלב ידע אקדמי עם ניסיון מהשטח בתחומי החדשנות החברתית, חשיבה מערכתית, ניהול ומדידת אימפקט וחשיבת עתיד להובלת שינוי בר-קיימא.
המכללה האקדמית תל אביב יפו – מוסד אקדמי ציבורי בעל חזון של "מכללת אימפקט" המכוונת את כל פעילותה – מחקר, הוראה, קהילה וניהול – להשגת שינוי חיובי ומדיד בחברה, בכלכלה והסביבה.
שני מוסדות אקדמיים אלו משלבים הוראת אימפקט לצד קידומו בשטח.
פרקים להאזנה
בפרק הפתיחה אנו מציגים את הערכים, הרעיונות והמושגים בעקבותם צמח הפודקאסט ובו נכיר את הא.נשים מאחורי היוזמה.
הפרק מניח את היסודות לפרקים הבאים בהם נדבר על חשדנות חברתית, מדידת אימפקט ותהליכים מערכתיים שיכולים לעצב את העתיד של החברה הישראלית.
את הפרק מנחים: עו"ד ריטה גולשטיין גלפרין, עו"ד ערן מוזל, ד"ר צפריר בלוך דוד ופולה ברקן.
להאזנה:
בשנתיים שעברו מאז השבעה באוקטובר – למעלה מ-6000 משפחות הצטרפו למעגל השכול. בפרק נעסוק בגל מיזמי הנצחה שקמו מאז פרוץ המלחמה ובמיזמי הנצחה שעוד עתידים לקום. נשוחח על החיבור בין יזמות חברתית להנצחה, וכיצד הוא מקדם את החוסן והצמיחה מתוך המשבר?
בפרק הנוכחי אנחנו מראיינות את אביה אשר, אח שכול בעצמו ומנהל התוכניות "שקמה" ו"צמיחה" של הכוורת, מרכז ליזמות וחדשנות חברתית מבית הג'וינט וקרנות הביטוח הלאומי.
להאזנה:
לחומרים רלוונטים נוספים בנושא הפרק
🔗 בן-עמוס א. (2014). האיש שהמציא את הזיכרון הקולקטיבי, הארץ
🔗 ד"ר תמר קוטקו – זיכרון נפרד מאבן
🔗 יהודית (ג'ודי) תידור באומל-שוורץ – "לזיכרון עולם"
🔗מחקר המלווה של תוכנית " צמיחה" הבודק את הקשר בין טראומה ליזמות
🔗"אבן נייר ומספריים" מטריצת סיווג מיזמי זיכרון והנצחה – פולה ברקן
🔗 Nora, P. (1989). Between memory and history: Les lieux de mémoire. representations, 7-24
כיצד הופכים את השיקום האישי והקהילתי להזדמנות לבנייה מחדש – דרך מודלים חדשניים של דיור? אחרי 7 באוקטובר, השיקום לא נשען רק על פילנתרופיה, אלא גם על פתרונות מימון חכמים ויצירתיים.
בפרק זה אנחנו משוחחות עם גבי צ’רנס מקרן REHOME על יציבות ושייכות דרך דיור בבעלות. נשמַע איך מודלים של דיור חברתי מאנגליה וארה״ב מותאמים למציאות בישראל, נדבר על השקעות אימפקט, הון קטליטי ומימון מעורב – המאפשרים להחזיר בעלות ויציבות גם לאנשים שאיבדו הכל.
להאזנה:
אחרי מלחמת לבנון השנייה כולם קיוו לראות את הצפון צומח ומשתדרג, אבל זה לא קרה… מה יבטיח שאחרי מלחמת חרבות ברזל זה יהיה אחרת? הסוד כנראה טמון באזוריות, חינוך, בקהילה חזקה.
בפרק זה נשוחח עם סיגל מורן, לשעבר מנכ״לית משרד הרווחה והביטחון החברתי, המובילה את קרן “הביתה” לחיזוק החינוך האזורי. נדון בחינוך ובקהילה כמנועים לצמיחה אזורית, בקשר בין תחושת שייכות לחזרה מהפינוי, ובאשכולות האזוריים שמציבים את הקהילה והחינוך בראש סדר העדיפויות, בדרך לבניית חוסן ושוויון הזדמנויות אמיתי.
להאזנה:
לחומרים רלוונטים נוספים בנושא הפרק
המלחמה אולי נגמרה, אבל המאבק על שיקום פצועי המלחמה רק מתחיל. זו שעת מבחן למדינת ישראל ביכולת לצאת ממשבר ולהשתקם.
הפרק הזה מתחיל ביום השלישי של מבצע 'צוק איתן' בו החיים של בני הזוג בן עטיה-רן ואופיר הולכים להשתנות לתמיד. דרך עיניהם, נצלול אל תוך מערכת השיקום ונקבל מבט רטרוספקטיבי על תהליכי השיקום. נלמד על המציאות המערכתית העגומה, ואיך גם בתוכה יש שביב של תקווה כאשר הפצועים ובני משפחותיהם לוקחים את גורלם בידיהם ומחליטים ליזום מהלכים פורצי דרך.
להאזנה:
הפערים העמוקים בשירותים החברתיים בישראל מחריפים בזמן חירום, ומתעצמים בשלב השיקום. מה צריך לקרות כדי שטכנולוגיות אימפקט חברתיות יוכלו באמת לשנות חיים, לשקם ולהגיע לכל מי שנפגע?
בפרק זה נעסוק בתפקיד הקריטי של יזמות טכנולוגית בעולם הרווחה, וכיצד אפשר לעשות לה סקייל? נארח את תומר לוי, מייסד SIGN NOW, המנגישה שירותים חיוניים לחירשים ולחירשות, בדיוק ברגעים שבהם הנגישות קריטית אך חסרה.
להאזנה:
לחומרים רלוונטים נוספים בנושא הפרק
🔗 הכוורת – תמיכת האקוסיסטם הישראלי ביזמות חברתית חדשנית הסרת חסמים וקידום הזדמנויות
🔗 הצעה להקמת קרן שיקום לאומית – המכון הישראלי לדמוקרטיה
🔗 מעבדות חדשנות ציבוריות – SCALING IN/ UP/ OUT/ DEEP
🔗 פילנתרופיה והשקעות אימפקט – Program Related Investments
🔗 The Better Entrepreneurship Policy Tool
🔗 SIGN NOW טכנולוגיה שמנגישה את מרחב השירותים לאנשים כבדי שמיעה וחירשים
מה עסקים קטנים באמת צריכים כדי לשרוד, במיוחד בתקופות מלחמה ושיקום?
בפרק הזה נחשוף מודל שמחבר בין רשויות, תושבים ויזמים ומניע את הכלכלה המקומית באמצעות מטבעות משלימים. נכיר את Metgo ואת יוזמת "תו 8" של צליל פולק, שמאפשרות תמיכה מתמשכת בעסקים בקו העימות, ונבין כיצד למפות וללוות את המרחב העסקי דרך הדאטה. נעמיק במודל של ד"ר צפריר בלוך-דוד לפיתוח כלכלי-חברתי ונכסים דיגיטליים, ונראה איך מתוך כאוס ה-7.10 צמחה מערכת שמחזירה חיים למרחב.
להאזנה:
לחומרים רלוונטים נוספים בנושא הפרק
מאז ה-7 באוקטובר, ישראל מתמודדת לא רק עם מצבי חירום אלא גם עם שאלות אסטרטגיות עמוקות של בין העכשיו למחר: איך מאזנים בין טיפול בצרכים הבסיסים של כאן ועכשיו לבין איך דואגים לבניית חוסן וצמיחה עתידית?
בפרק זה נבחן את הפילנתרופיה והחברה האזרחית, את אחריות המגזר העסקי ואת שיתופי הפעולה יוצאי הדופן שנולדו מתוך הכאוס והפכו למנוע משמעותי של שיקום.
נארח את תומר שמש, מייסד "שינוע חברתי" שיספר איך ארגון שהחל מהצלת עודפים ומחזור משאבים הפך לגוף מרכזי המספק ציוד חיוני למפונים, פנימיות, רשויות וקהילות. מצרכים בסיסיים ביותר ועד מערכים לוגיסטיים שלמים.
לחומרים רלוונטים נוספים בנושא הפרק
פרקים להאזנה
בפרק הפתיחה אנו מציגים את הערכים, הרעיונות והמושגים בעקבותם צמח הפודקאסט ובו נכיר את הא.נשים מאחורי היוזמה.
הפרק מניח את היסודות לפרקים הבאים בהם נדבר על חשדנות חברתית, מדידת אימפקט ותהליכים מערכתיים שיכולים לעצב את העתיד של החברה הישראלית.
את הפרק מנחים: עו"ד ריטה גולשטיין גלפרין, עו"ד ערן מוזל, ד"ר צפריר בלוך דוד ופולה ברקן.
להאזנה:
בשנתיים שעברו מאז השבעה באוקטובר – למעלה מ-6000 משפחות הצטרפו למעגל השכול. בפרק נעסוק בגל מיזמי הנצחה שקמו מאז פרוץ המלחמה ובמיזמי הנצחה שעוד עתידים לקום. נשוחח על החיבור בין יזמות חברתית להנצחה, וכיצד הוא מקדם את החוסן והצמיחה מתוך המשבר?
בפרק הנוכחי אנחנו מראיינות את אביה אשר, אח שכול בעצמו ומנהל התוכניות "שקמה" ו"צמיחה" של הכוורת, מרכז ליזמות וחדשנות חברתית מבית הג'וינט וקרנות הביטוח הלאומי.
להאזנה:
לחומרים רלוונטים נוספים בנושא הפרק
🔗 בן-עמוס א. (2014). האיש שהמציא את הזיכרון הקולקטיבי, הארץ
🔗 ד"ר תמר קוטקו – זיכרון נפרד מאבן
🔗מחקר המלווה של תוכנית " צמיחה" הבודק את הקשר בין טראומה ליזמות
🔗 יהודית (ג'ודי) תידור באומל-שוורץ – "לזיכרון עולם"
🔗"אבן נייר ומספריים" מטריצת סיווג מיזמי זיכרון והנצחה – פולה ברקן
🔗 Nora, P. (1989). Between memory and history: Les lieux de mémoire. representations, 7-24
כיצד הופכים את השיקום האישי והקהילתי להזדמנות לבנייה מחדש – דרך מודלים חדשניים של דיור? אחרי 7 באוקטובר, השיקום לא נשען רק על פילנתרופיה, אלא גם על פתרונות מימון חכמים ויצירתיים.
בפרק זה אנחנו משוחחות עם גבי צ’רנס מקרן REHOME על יציבות ושייכות דרך דיור בבעלות. נשמע איך מודלים של דיור חברתי מאנגליה וארה״ב מותאמים למציאות בישראל באמצעות הלוואת גישור להון עצמי, החזר חודשי שאינו עולה על שכר דירה ממוצע ומעטפת מקצועית של ליווי כלכלי ומשפטי. נדבר על השקעות אימפקט, הון קטליטי ומימון מעורב – המאפשרים להחזיר בעלות ויציבות גם לאנשים שאיבדו הכל.
להאזנה:
אחרי מלחמת לבנון השנייה כולם קיוו לראות את הצפון צומח ומשתדרג, אבל זה לא קרה… מה יבטיח שאחרי מלחמת חרבות ברזל זה יהיה אחרת? הסוד כנראה טמון באזוריות, חינוך, בקהילה חזקה.
בפרק זה נשוחח עם סיגל מורן, לשעבר מנכ״לית משרד הרווחה והביטחון החברתי, המובילה את קרן “הביתה” לחיזוק החינוך האזורי. נדון בחינוך ובקהילה כמנועים לצמיחה אזורית, בקשר בין תחושת שייכות לחזרה מהפינוי, ובאשכולות האזוריים שמציבים את הקהילה והחינוך בראש סדר העדיפויות, בדרך לבניית חוסן ושוויון הזדמנויות אמיתי.
להאזנה:
לחומרים רלוונטים נוספים בנושא הפרק
המלחמה אולי נגמרה, אבל המאבק על שיקום פצועי המלחמה רק מתחיל. זו שעת מבחן למדינת ישראל ביכולת לצאת ממשבר ולהשתקם.
הפרק הזה מתחיל ביום השלישי של מבצע 'צוק איתן' בו החיים של בני הזוג בן עטיה-רן ואופיר הולכים להשתנות לתמיד.
להאזנה:
הפערים העמוקים בשירותים החברתיים בישראל מחריפים בזמן חירום, ומתעצמים בשלב השיקום. מה צריך לקרות כדי שטכנולוגיות אימפקט חברתיות יוכלו באמת לשנות חיים, לשקם ולהגיע לכל מי שנפגע?
בפרק זה נעסוק בתפקיד הקריטי של יזמות טכנולוגית בעולם הרווחה, וכיצד אפשר לעשות לה סקייל? נארח את תומר לוי, מייסד SIGN NOW, המנגישה שירותים חיוניים לחירשים ולחירשות, בדיוק ברגעים שבהם הנגישות קריטית אך חסרה.
דרכו נצלול לשאלות הגדולות: למה טכנולוגיה מחלחלת בקלות יחסית לעולם הבריאות אבל כמעט לא למערכות הרווחה? ואיך מרחיבים פתרונות חברתיים במדינה קטנה ומורכבת כמו ישראל?
ספוילר: נשאב השראה מכלי לקובעי מדיניות של הנציבות האירופאית וארגון OECD ה-Better Entrepreneurship Policy Tool.
להאזנה:
לחומרים רלוונטים נוספים בנושא הפרק
🔗 הכוורת – תמיכת האקוסיסטם הישראלי ביזמות חברתית חדשנית הסרת חסמים וקידום הזדמנויות
🔗 הצעה להקמת קרן שיקום לאומית – המכון הישראלי לדמוקרטיה
🔗 מעבדות חדשנות ציבוריות – SCALING IN/ UP/ OUT/ DEEP
🔗 פילנתרופיה והשקעות אימפקט – Program Related Investments
🔗 The Better Entrepreneurship Policy Tool
🔗 SIGN NOW טכנולוגיה שמנגישה את מרחב השירותים לאנשים כבדי שמיעה וחירשים
מה עסקים קטנים באמת צריכים כדי לשרוד, במיוחד בתקופות מלחמה ושיקום?
בפרק הזה אנחנו חושפים מודל חדש שמחבר בין רשויות, תושבים ויזמים, ומניע את הכלכלה המקומית באמצעות מטבעות משלימים. נכיר את Metgo ואת יוזמת "תו 8" של צליל פולק, שמאפשרות לאנשים מכל הארץ לרכוש מעסקים בקו העימות ולתמוך בהם לאורך זמן. נבין איך אפשר למפות את המרחב העיסקי האזורי וכיצד ניתן ללוות את העסקים לאורך זמן דרך הדאטה שנאסף.
נעמיק במודל שד"ר צפריר בלוך-דוד פיתח מודל שמציע מסגרת מקצועית להבנת כלים לפיתוח כלכלי-חברתי ובעיקר נכסים דיגיטליים. נחווה ונבין איך מתוך הכאוס של ה-7.10 צמחה מערכת כלכלית-חברתית שמחזירה חיים למרחב.
פרק חובה לכל מי שמאמין שחוסן כלכלי מתחיל מלמטה.
לחומרים רלוונטים נוספים בנושא הפרק
מאז ה-7 באוקטובר, ישראל מתמודדת לא רק עם מצבי חירום אלא גם עם שאלות אסטרטגיות עמוקות של בין העכשיו למחר: איך מאזנים בין טיפול בצרכים הבסיסים של כאן ועכשיו לבין איך דואגים לבניית חוסן וצמיחה עתידית?
בפרק זה נבחן את הפילנתרופיה והחברה האזרחית, את אחריות המגזר העסקי ואת שיתופי הפעולה יוצאי הדופן שנולדו מתוך הכאוס והפכו למנוע משמעותי של שיקום.
נארח את תומר שמש, מייסד "שינוע חברתי" שיספר איך ארגון שהחל מהצלת עודפים ומחזור משאבים הפך לגוף מרכזי המספק ציוד חיוני למפונים, פנימיות, רשויות וקהילות. מצרכים בסיסיים ביותר ועד מערכים לוגיסטים שלמים.
ביחד נצלול לשאלות על מוכנות לחירום, אימפקט, מערכות יחסים בין מגזרים והדרך בה הופכים משבר להזדמנות לבניה חברתית עמוקה.
