יש אינטואיציה בסיסית שרוב האנשים בשדה החברתי חולקים: ארגון שמסתכל רחוק, שמביא בחשבון את ההשפעה שלו על עובדיו, על הקהילה ועל הסביבה – הוא ארגון שמנוהל בצורה בריאה יותר. לא כי יש לו תמריץ חיצוני לכך, אלא כי תרבות ארגונית כזו מבוססת על תפיסת עולם שלוקחת בחשבון יותר מאשר רק את השורה התחתונה המיידית. לשיטתם, תפיסה זו רצויה ומוצדקת. מנגד, יש את אלו שלא השתכנעו מהטיעון הנורמטיבי, ומזכירים כי לפי סעיף 11(א) לחוק החברות, תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים לטובת השאת רווחיה לבעלי המניות בלבד. האם ניתן לגשר על הפער בין שתי התפיסות?

מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Harvard Business Law Review  מציע תשובה מעניינת: גם מי שבוחן חברה עסקית רק דרך הפריזמה הפיננסית הצרה צריך לשים לב לציוני ה-ESG שלה. לא מסיבות ערכיות, אלא כי הנתונים מראים שציון ESG גבוה הוא איתות אמין לניהול תקין, שקיפות פיננסית, וחוסן ארגוני.

המקרה מעניין של מייסי'ס

בסוף 2024 נחשף סקנדל מוזר בחברת מייסי'ס, אחת מרשתות הקמעונאות הגדולות והמוכרות בארה"ב. התברר שעובד יחיד הסתיר במשך שלוש שנים הוצאות של כ-150 מיליון דולר. הדוחות הכספיים תוקנו, ההנהלה טענה שמדובר ב"זאב בודד" ולכאורה הכל נפתר. אבל השאלה המטרידה נותרה בעינה: כיצד בכלל התאפשר אירוע כזה בחברה? איך יכול להיות שהעובד הצליח להמשיך במעשיו תקופה כל כך ארוכה מבלי שהתגלה.

מה שפחות סוקר בתקשורת, זה שבאותן שנים, מייסי'ס קיבלה דירוג בינוני- נמוך במדדי ESG, נמוך ביחס לכל המתחרות שלה בשוק הקמעונות. הציון הנמוך לא שיקף רק הצהרה ערכית, הוא שיקף חולשה בניהול סיכונים שבסופו של דבר אפשרה את המקרה.

ממצאים שעולים ממחקר חדש

האירוע במייסי'ס הצית את הסקרנות של צוות חוקרים מהמכללה למנהל בישראל, שביקשו להבין מה ניתן ללמוד מדירוגי ESG. צוות החוקרים בחן נתונים של 2,386 חברות אמריקאיות ציבוריות בין השנים 2016-2021 אל מול דירוגי ESG שלהם לפי Morgan Stanley Capital International. האינדיקטור שנבחר הוא אובייקטיבי וחד-משמעי: מספר התיקונים הרשמיים לדוחות הכספיים – מסמכים שחברה מגישה לרגולטורים כאשר מתגלה שהדיווח הקודם שלה היה שגוי. כל תיקון כזה הוא אירוע יקר ומביך, שמסמן לשוק: משהו בבקרה הפנימית של החברה לא עבד.

הניתוח התבצע בחלוקה לשתי תקופות: תקופה ראשונה מ-2016 עד 2019 – השנה שבה הוכרז לראשונה, בכינוס Business Roundtable של מנכ"לי החברות המובילות בארה"ב, שתכלית התאגיד לשרת את כלל בעלי העניין ולא רק את בעלי המניות. תקופה שניה מ-2019 עד 2021, כדי לבחון האם ומה השתנה.

הממצאים מעניינים גם עבור הלא משוכנעים. ראשית, לאחר ההצהרה חלה עלייה מובהקת בציוני ESG הממוצעים של החברות מ-4.10 לפני ההצהרה ל-4.53 אחריה. השוק הגיב לאיתותים. הממצא השני, והמשמעותי יותר, הוא שבתקופה שלאחר ההצהרה חברות עם ציוני  ESG גבוהים יותר הגישו פחות תיקונים לדוחות. למעשה, חברות שניהלו טוב יותר את מדדי ה-ESG שלהן (סביבה, חברה וממשל) דיווחו גם בצורה אמינה יותר. דיווח טוב יותר תורגם בסופו של דבר לעלויות מופחתות בדיווח ולעלייה באמון הלקוחות.

רגע, האם הממצאים רלוונטיים גם לשדה החברתי?

ארגונים חברתיים לא פועלים בשוק ההון, בעלי מניות אינם הקהל הישיר שלהם, והם נמצאים פחות במתח שבין השאת רווח לשיקולים חברתיים. עם זאת, המחקר הזה מגלה ששילוב יעדי ESG בפעילות הארגון ודיווח עליהם, הם ביטוי של תרבות ניהולית בריאה. ארגון שמודד את ההשפעה שלו על הסביבה, שמקפיד על שקיפות מול בעלי העניין, שמייצר כללי ממשל ברורים של התנהגות בתוך החברה – הוא ארגון שמנהל את עצמו טוב יותר, וזה, כך מתברר, ניתן למדידה.

יותר ויותר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון, כמו רשות החדשנות הממשלתית, מתחילים לשאול את השאלות האלה במפורש: לא רק "מה אתם עושים?" אלא "איך אתם מתנהלים?" השפה של ESG  הופכת לשפה משותפת בין ארגונים חברתיים לבין שותפים. הבשורה היא שאין צורך להמציא את הגלגל. המסגרת קיימת, הכלים קיימים. מה שנדרש הוא להחליט שהמחויבות הערכית שכבר מנחה ארגונים חברתיים  – תקבל גם ביטוי מדיד ושיטתי.

הניוזלטר הזה מוקדש כולו ל-ESG. תמצאו כאן דוגמאות קונקרטיות לארגונים שעושים בדיוק את זה  – מכניסים עקרונות של התנהגות נאותה בתחומי חברה, סביבה ווממשל תאגידי לליבת העשייה שלהם, לא כתוספת, אלא כחלק ממי שהם. ואם זה עורר את הסקרנות שלכם – מוזמנים לבדוק את קורס ESG שלנו במתחיל בקרוב.