
פארק המעיינות – מיפוי מערכתי ומנופים לשינוי בר-קיימא
מאת: שירי פירדמן מבוא ורקע אישי כתושבת במועצה איזורית עמק המעיינות, פארק המעיינות מהווה עבורי כמעט חלק מחצר הבית – מרחב ספורט, טבע ופנאי משפחתי. כמנהלת אגף שותפויות, קהילה
חשיבה מערכתית מציעה דרך לבחון אתגרים חברתיים, סביבתיים וכלכליים מורכבים מתוך התייחסות למכלול הגורמים, הקשרים והדפוסים המשפיעים עליהם. במקום להתמקד בבעיה או בפתרון נקודתי, היא מבקשת להבין את המערכת הרחבה שבתוכה הם מתקיימים ואת יחסי הגומלין בין השחקנים השונים.

מאת: שירי פירדמן מבוא ורקע אישי כתושבת במועצה איזורית עמק המעיינות, פארק המעיינות מהווה עבורי כמעט חלק מחצר הבית – מרחב ספורט, טבע ופנאי משפחתי. כמנהלת אגף שותפויות, קהילה

מאת: פז רונן תחרות Map the System היא תחרות שמאורגנת על ידי מרכז סקול (Skoll Centre) ליזמות חברתית בבית הספר למנהל עסקים Saïd שבאוניברסיטת אוקספורד. בשונה מתחרויות יזמות קלאסיות שמעודדות

מאת: דניאל רביב האזרחים הערבים מהווים כ-21% מאוכלוסיית ישראל, אך בשנת 2025 היוו כ-84% מקורבנות הרצח על רקע פשיעה ואלימות, לאחר עלייה של פי ארבעה בעשור האחרון (דאשבורד RASSED) ועם

מאת: ריטה גולשטיין-גלפרין ועדה ציבורית מתכנסת. מגדירים תב"ר (תופעה בלתי רצויה). מגדירים בעיה. מנסחים שלוש חלופות. בונים טבלת קריטריונים של עלות, היתכנות, זמן יישום. מדרגים, בוחרים, ממליצים. הדו"ח מוגש, לעיתים

מאת: פרופ' מעין אגמון מבוא לאחרונה עבדנו עם אחד מארגוני הסביבה הגדולים, וברגע שהתחלנו לדבר על תוצאות מדידות, ראיתי שפניהם של כמה מהשותפים נופלות. הבנתי כי חשיבה תוצאתית מזכירה להם

מאת: דניאל רביב האזרחים הערבים מהווים כחמישית מאוכלוסיית ישראל (21%), למרות חלקם היחסי הרוב המוחלט של קורבנות הרצח בעשור האחרון הם ערבים. בשיח הציבורי נוטים לעצור כאן, ולקרוא במספר עדות

הקשר בין המרחב הציבורי לפשיעה בחברה הערבית מאת: פז רונן ונועה אונגר ביטחון, פחד ופשיעה במרחב הציבורי מרחב ציבורי הוא הרבה יותר מתשתית פיזית של רחובות, כיכרות, פארקים ומרכזים

מאת: נועה אונגר למידה מרחוק או רחוק מלמידה? שש שנים עברו מאז סגר הקורונה הראשון, והציפייה הייתה שמערכת החינוך תתקדם ותשפר את הלמידה מרחוק כך שתהיה יציבה, מותאמת ואפקטיבית גם

מאת: ריטה גולשטיין-גלפרין בכל פעם שהממשלה מכריזה על מדיניות חדשה, בין אם זו תוכנית דיור, רפורמה בחינוך או אסטרטגיה כלכלית לפריפריה, צריכה לעמוד מאחוריה שאלה פשוטה: מה אנחנו יודעים על

ראיון עם ויטלי דובוב-דותן, מנהל המחלקה להחייאת מבנים נטושים בחיפה מאת: פז רונן כולם מכירים את התופעה של מבנה נטוש בלב העיר – בין אם זה מבנה שהיה פעם מקום

האתגרים החברתיים והסביבתיים הגדולים של ימינו, משינויי אקלים ועד אי-שוויון חברתי חוצים גבולות מגזריים. אין מגזר אחד שיכול לפתור אותם לבד. הממשלה מחזיקה בסמכויות הרגולטוריות, המגזר העסקי מרוכז בהון ובטכנולוגיה

מאת: מעיין אגמון בחודשים האחרונים, אנחנו במרכז קיימא באוניברסיטת חיפה, בשיתוף קהילת Awtaad למיגור הפשיעה בחברה הערבית ו-HasoubLabs שותפים בהובלת תוכנית האצה ייחודית לפיתוח יוזמות אימפקט להתמודדות עם הפשיעה והאלימות.

מאת: ריטה גולשטיין-גלפרין כשכלכלן בכיר שעבד בעבר בקרן המטבע הבין-לאומית ושימש כנגיד בנק הרזרבה ההודי כותב ספר על קהילה, כדאי להקשיב. בספרו The Third Pillar , ררגהורם ראג'אן מציע מסגרת

מאת: דניאל רביב בתוך פחות מחמש שנים עלה מספר הנרצחים בחברה הערבית מ-109 בשנת 2022 ל-255 בשנת 2025. שנת 2026 שברה שיא כבר בחודש הראשון, כאשר עד ה-19 בינואר נרצחו

הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל הגיעו לממדים חסרי תקדים והפכו לאחת הבעיות הדחופות והחמורות ביותר. בשנת 2024 קיפחו 230 אזרחיות ואזרחים ערבים את חייהם בנסיבות של אלימות ופשיעה, ובמחצית הראשונה

מאת: נועה אונגר ודניאל רביב כיצד מתקבלות החלטות תכנון בעיר הממוקמת על מסדרון אקולוגי בין הרי יהודה לשפלה, וחווה צמיחה דמוגרפית מהירה? ביקור בבית שמש ומפגש עם חברת מועצת העיר

מאת: דניאל רביב במשברים ממושכים נוצר מתח בין הדחיפות להגיב לצרכים המיידיים לבין הצורך בתכנון ארוך טווח. המעבר מחירום אקוטי לכרוני אינו תמיד ברור והוא משתנה בהתאם למשבר עצמו, מה

ביולי 2025, לאחר שנה של מחקר, ניתוח ומיפוי מערכתי – ובתוספת אתגרים לוגיסטיים בעקבות המתקפה האיראנית של חודש יוני – הגיעה משלחת מרכז קיימא אל אוניברסיטת אוקספורד, להשתתף בתחרות הבינלאומית

אלישע נקר, קרן נאור, אלון אלקובי, יעל יקירביץ', יעל אוספובט, מרב ניב ושרית פוקס הגדרת התופעה ומימדיה המחקר מתמקד בקיטוב פוליטי-רגשי בישראל – תהליך שבו הזדהות עם קבוצת השייכות הפוליטית

רותי שפרנט עבהאל, רן רביב, נוי שטרית, מיכל אבידר, משי כהן מערכת התחבורה הציבורית העירונית, ההכרחית לניידות זקנים לצורך השתתפות חברתית, מגבירה חסמים (פיזיים ומנטליים) בפני שימוש של זקנים בתחבורה