האתגרים החברתיים והסביבתיים הגדולים של ימינו, משינויי אקלים ועד אי-שוויון חברתי חוצים גבולות מגזריים. אין מגזר אחד שיכול לפתור אותם לבד. הממשלה מחזיקה בסמכויות הרגולטוריות, המגזר העסקי מרוכז בהון ובטכנולוגיה והמגזר השלישי מחובר לקהילה והבנת צרכיה. על מנת להשיג תוצאה מיטבית, יש לשלב כוחות.
לאורך שנים התפיסה הרווחת על הדרך שבה ארגונים משתפים פעולה התבססה על המודל הלינארי, אשר הציג רצף התפתחות של יחסים בין ארגונים (Castañer & Oliveira, 2020):
- פעולות מתואמות (Cooperation) מתאר את הצורה הבסיסית ביותר של עבודה משותפת. במצב זה, ארגונים מודעים האחד לקיומו של האחר מחליפים מידע תוך תיאום מינימלי, אך כל ארגון שומר על אוטונומיה מלאה ועל מטרותיו העצמאיות (Keast et al., 2004). שיתוף פעולה יהיה בדרך כלל קצר טווח, לא פורמלי, וכולל השקעה מינימלית של משאבים ונטילת סיכון נמוכה (Cigler, 2001).
- תיאום (Coordination) מייצג רמת אינטגרציה גבוהה יותר הכוללת פעילויות המשלימות זו את זו באופן מכוון והיכרות של כל אחד מהארגונים את המשאבים והיכולות של הארגון האחר (Keast et al., 2013).ה תיאום יכלול לרוב הסדרים פורמליים, תקשורת סדירה וחלוקת משימות או אזורי אחריות מוגדרים (Keast et al., 2007). עם זאת, גם בתיאום, כל ארגון שומר על עצמאותו האסטרטגית, והפעולה המשותפת נותרת ברמה האינסטרומנטלית, כל צד משתף פעולה כדי להשיג את מטרותיו העצמיות בצורה יעילה יותר.
- שותפות (Collaboration) מייצגת את הצורה העמוקה ביותר של שיתוף פעולה. במצב זה, השותפים מפתחים תחושת תלות הדדית ומחויבות קולקטיבית למטרה משותפת, שחורגת מהאינטרסים של כל ארגון בנפרד (Mandell, 1999). שותפות דורשת רמה גבוהה של אמון, נכונות לוותר על אוטונומיה ארגונית מסוימת, ויצירת מנגנוני קבלת החלטות משותפים (Keast & Mandell, 2014). הצדדים לא רק משתפים פעולה, הם יוצרים זהות קולקטיבית חדשה ופועלים למען שינוי ומטרה משותפים (Innes & Booher, 2010).
המודל, שפותח במקור לתיאור שיתופי פעולה בחברה האזרחית הוכלל לכל המגזרים מתוך הנחה ששיתופי פעולה מתפתחים באופן דומה. המציאות בד״כ מורכבת יותר למידול ובפועל,
המודל הלינארי לא תמיד מספיק
מחקר עדכני שבחן למעלה מ-500 מאמרים מובילים שהתמקדו בשיתופי פעולה רב-מגזריים (Vogel et al., 2022), האנשים החוקרים שיתופי פעולה, גם הם עצמם, בעצמם פועלים ובוחנים יחסים בשלוש דיסיפלינות שונות (שלושה "סיילואים" נפרדים), שכמעט ולא מתקשרות זו עם זו:
- Business-Nonprofit Partnerships – בשותפויות בין עסקים לעמותות, הספרות מתמקדת בשאלות של לגיטימציה, יצירת ערך חברתי, והשפעה על המוניטין של העסקים.
- Public-Private Partnerships (PPPs) – בשותפויות ציבוריות-פרטיות, הספרות שואבת את מקורותיה מעולמות ניהול פרויקטים והנדסה ומתמקדת בניהול סיכונים, מדידת ביצועים וגורמי הצלחה בפרויקטים תשתיתיים.
- Collaborative Governance – בממשל שיתופי הספרות הזו נשענת על עולמות המנהל הציבורי, ומתמקדת ברשתות ממשל ושיתוף ציבור בקבלת החלטות.
הקשרים בין האשכולות דלילים; יש כמה "גשרים", אבל הם מעטים. למעשה המשמעות היא שאנשים שחוקרים ועובדים על PPPs (Public-Private Partnerships)לא מחליפים רעיונות עם חוקרי שותפויות בין עסקים לעמותות, למרות שהם מתמודדים עם אתגרים דומים. לממצא זה השלכות ומשמעויות על הפרקטיקה והביטוי בספרות מהווה ייצוג הולם של המציאות עצמה. ארגונים שואבים ידע דיסיפלינרי בלבד ומפתחים פרקטיקות מותאמות מגזר אך בדרך מפספסים תובנות מהדיסציפלינות האחרות ומסוגים שונים של שיתוף פעולה.
הדבר דומה למשל על הפיל והעיוורים: אחד נוגע בחדק ואומר "פיל הוא כמו חנית", אחר נוגע ברגל ואומר "פיל הוא כמו עמוד", שלישי נוגע בזנב ואומר "פיל הוא כמו חבל" וכך הלאה. כל אחד צודק בתיאור שלו, אבל אף אחד לא רואה את הפיל השלם. הפיל במקרה שלנו הוא המושג "שיתוף פעולה רב-מגזרי". כל מגזר, וכך גם כל חוקר של תחום מסוים מחזיקים באיבר אחר של הפיל ובהבנה שונה של הלוגיקה הפנימית המגזר, הדיסציפלינה, הצרכים, החסמים והפרקטיקות המיטביות.
רק כשעושים זום-אאוט ומסתכלים דרך עדשה מערכתית – מבינים שזה פיל אחד. שיתוף פעולה רב-מגזרי, בכל הצורות שלו, עוסק באותו אתגר מהותי: איך מביאים שותפים מרקעים מוסדיים שונים לעבוד יחד על אתגר משותף, כשלכל אחד יש לוגיקה משלו של "מה נכון" ו"מה הגיוני".
ההקשר הישראלי: כשקיטוב מחזק נפרדות
במציאות הישראלית, המתחים הקיימים בכל שיתוף פעולה רב-מגזרי בעולם מוקצנים בגלל הקיטוב החברתי, הפוליטי והרגשי העמוק. הקיטוב גורם לכל מגזר, קבוצה או ארגון להסתגר בקרב הדומים לו. ומתפתחת תחושה המתנגדת לשיתוף פעולה ופשרה. זה לא ייחודי רק למתח בין ממשלה-עסקים-מגזר שלישי. זה גם משפיע על שיתופי פעולה בתוך כל מגזר. קשה ליצור הסכמות, קשה למצוא שפה משותפת, יש חוסר אמון משווע כך שכל מגזר נשאר באזור הנוחות ונמנע משיתוף והחלפת נכסים מסוגים שונים.
באופן פרדוקסלי, דווקא עכשיו שיח פתוח ורב-מגזרי הוא הכרח חשוב. אף שחקן בודד, או מגזר בודד, לא יכולים להוביל את השינוי הנדרש. בסופו של דבר יש לשקול ש
אנשים הם אנשים הם אנשים. בכל אחד מהמגזרים יש אנשים פתוחים יותר ופתוחים פחות לשיתוף פעולה. יש מי שמוכנים לאתגר את הסטטוס קוו ולפעול יחד בצורה שונה – זיהוי של הצ'מפיונים, יצירת רישות שלהם, קירוב לבבות וחיזוק השיח של צרכים ולוגיקות רב-מגזריות שונות יכולה להיות נקות מינוף משמעותית.
המתחים הבין-מגזריים הם חלק מובנה במערכת. גוף ממשלתי המתעקש על נהלים ויכול להחוות כבירוקרטי או כזה השם מקלות בגלגלים, נשען על לוגיקה פנימית סדורה. עסק המחפש מדדים כלכליים פועל לפי הלוגיקה שלו. המורכבות ביצירת שיתופי פעולה רב-מגזריים היא אינהרנטית, אך מודעות להגיון הפנימי המנחה כל מגזר תאפשר לפתח פרקטיקות שיעזרו לגשר על הפערים ולמנף את היכולות המשותפות.
מקורות:
Castañer, X., & Oliveira, N. (2020). Collaboration, coordination, and cooperation among organizations: Establishing the distinctive meanings of these terms through a systematic literature review. Journal of management, 46(6), 965-1001.
Cigler, B. (2001). Multiorganizational, multisector, and multicommunity organizations: setting the research agenda. Getting results through collaboration: Networks and network structures for public policy and management, 2001, 71-85.
Keast, R., Mandell, M. P., Brown, K., & Woolcock, G. (2004). Network structures: Working differently and changing expectations. Public administration review, 64(3), 363-371.
Keast, R., Brown, K., & Mandell, M. (2007). Getting the right mix: Unpacking integration meanings and strategies. International public management journal, 10(1), 9-33.
Mandell, M. P. (1999). Community collaborations: Working through network structures. Review of Policy Research, 16(1), 42-64.
Mandell, M. P., & Keast, R. (2014). Managing strategically in collaborative networks: The importance of strategic leveraging. In Developments in strategic and public management: Studies in the US and Europe (pp. 254-267). London: Palgrave Macmillan UK.
Vogel, R., Göbel, M., Grewe‐Salfeld, M., Herbert, B., Matsuo, Y., & Weber, C. (2022). Cross‐sector partnerships: Mapping the field and advancing an institutional approach. International Journal of Management Reviews, 24(3), 394-414.
