שנת 2025 מציינת אבן דרך משמעותית בנוף הפיתוח הגלובלי – עשור למאמץ הבינלאומי ליישום יעדי הפיתוח בר-קיימא (SDGs).
דו"ח הפיתוח הבר-קיימא לשנת 2025 שפורסם ביוני 2025 על ידי סוכנות ביצוע של האו"ם (Sustainable Development Solutions Network – SDSN) מציג הערכה מקיפה של ההתקדמות העולמית במימוש 17 יעדי הפיתוח הבר-קיימא, תוך התמקדות מיוחדת במשאב המרכזי להצלחתם – מימון. המהדורה העשירית של הדו"ח מגיעה בעיתוי קריטי עם התקרבותה של ועידת מונטריי הרביעית למימון פיתוח (International Conference on Financing for Development – FfD4) שתתקיים בסביליה שבספרד בין ה-30 ביוני ל-3 ביולי 2025, הדו"ח מציב במרכז הדיון את הצורך הדחוף ברפורמה של גישה למקורות מימון היברידיים.
בעשור שחלף מאז אימוץ אג'נדה 2030, התחייבו 193 המדינות החברות באו"ם ליישם את יעדי הפיתוח הבר-קיימא, המהווים מפת דרך אוניברסלית לחיסול עוני, הגנה על הכדור והבטחת שגשוג לכל. עם זאת, כפי שמעיד הדו"ח, בעוד שהמחויבות הגלובלית ליעדים נותרה חזקה – עם 190 מתוך 193 מדינות שהשתתפו בביקורות לאומיות וולונטריות – קצב ההתקדמות נפל מהציפיות המקוריות. במקביל, לקראת חגיגות ה-80 לייסוד מערכת האו"ם, הדו"ח מציג מדד מחודש לבחינת התמיכה של מדינות במולטילטרליזם מבוסס האו"ם, המהווה אבן יסוד לשיתוף פעולה בינלאומי יעיל.
ממצאים גלובליים עיקריים
על פי נתוני הדו"ח, למרות המאמצים הבינלאומיים הנרחבים ופעילות ממשלתית וחברתית נמשכת, קצב השינוי הנוכחי נותר רחוק מהנדרש להשגת היעדים במועד הקבוע.
1. מצב קריטי: התקדמות לא מספקת ברמה גלובלית
הממצא המדאיג ביותר של הדו"ח הוא כי ברמה הגלובלית, אף אחד מ-17 יעדי הפיתוח הבר-קיימא אינו במסלול להשגה עד 2030. רק 17% מהמטרות הספציפיות נמצאות במסלול הנכון, בעוד שהרוב המכריע של התחומים מפגין התקדמות איטית, קיפאון, או אפילו הידרדרות.
יעדים כמו: יעד 2 (חיסול רעב), יעד 11 (ערים וקהילות בנות-קיימא), יעד 14 (חיים מתחת למים), יעד 15 (חיים על היבשה) ויעד 16 (שלום, צדק ומוסדות חזקים) – מתמודדים עם אתגרים מיוחדים ומציגים התקדמות מוגבלת או אפילו נסיגה מאז 2015. בנוסף, יעד 17 (שותפויות למימוש המטרות) מתקשה להתקדם, בעיקר עקב כשלים גלובליים במתן מענה לפערים המתמשכים בגישה למימון עבור מדינות מתפתחות ולפערים החדים בתמיכה לגישה מולטילטרלית.
תרשים 1: סיכום כלל עולמי של התקדמות ביעדי פיתוח בר קיימא, 2025
2. הישגים משמעותיים בתחומים ספציפיים
למרות התמונה הכללית המאתגרת, הדו"ח מזהה תחומים שבהם רוב מדינות העולם השיגו התקדמות משמעותית. חמשת התחומים המובילים בהתקדמות כוללים: שימוש בטלפונים ניידים (תחת יעד 9), גישה לחשמל (תחת יעד 7), שימוש באינטרנט (תחת יעד 9), שיעור תמותת ילדים מתחת לגיל 5 ותמותת תינוקות (תחת יעד 3). הישגים אלה משקפים את ההשפעה החיובית של התקדמות טכנולוגית ושיפורים בשירותי בריאות בסיסיים ברחבי העולם.
לעומת זאת, התחומים שבהם מדינות רבות חוו קיפאון או נסיגה כוללים: שיעור השמנה (תחת יעד 2), מדד חופש העיתונות (תחת יעד 16), מדד ניהול חנקן בר-קיימא (תחת יעד 2), המדד האדום למגוון ביולוגי של מיני (יעד 15) ומדד תפיסת השחיתות (יעד 16). מגמות אלה מעידות על אתגרים מעמיקים יותר הקשורים לממשל, קיימות סביבתית ואורחות חיים בריאים.
3. צפון אירופה ממשיכה להוביל
כמו במהדורות קודמות, מדינות צפון אירופה ממשיכות להוביל את הדירוג הגלובלי. פינלנד מדרגת ראשונה עם ציון 87.0, אחריה שוודיה (85.7) ודנמרק (85.3). גרמניה וצרפת מושלמות את חמשת המובילות. יוצא דופן השנה הוא הכניסה של סין למקום ה-49 עם ציון 74.4, והודו למקום ה-99 עם ציון 67.0, המשקפת התקדמות משמעותית במדינות אלה.
עם זאת, הדו"ח מדגיש כי אפילו המדינות המובילות מתמודדות עם אתגרים משמעותיים בהשגת לפחות שני יעדים, בעיקר אלה הקשורים לאקלים ומגוון ביולוגי. תופעה זו מעידה על הקושי הכמעט אוניברסלי במעבר לדפוסי צריכה ויצור בני-קיימא ובטיפול בהשפעות סביבתיות חוצות גבולות.
4. פערים אזוריים ברורים בקצב ההתקדמות
ניתוח המגמות האזוריות מגלה כי מזרח ודרום אסיה הציגו את ההתקדמות המהירה ביותר על פני כלל יעדי הפיתוח בר-קיימא מאז 2015. אזור זה הניע התקדמות בולטת במיוחד ביעדים סוציו-אקונומיים, כאשר מדינות כמו נפאל (+11.1 נקודות), קמבודיה (+10 נקודות), פיליפינים (+8.6 נקודות), בנגלדש (+8.3 נקודות) ומונגוליה (+7.7 נקודות) מובילות את השינוי הגלובלי. לעומת זאת, מדינות ה-OECD שהחלו עם בסיס גבוה יותר ב-2015, הציגו התקדמות איטית יותר.
5. אתגרי מימון כמכשול מרכזי
הדו"ח מדגיש כי עבור מדינות מתפתחות רבות, היעדר מרחב פיסקאלי מהווה את המכשול העיקרי להתקדמות ביעדי הפיתוח הבר-קיימא. כמחצית מאוכלוסיית העולם חיה במדינות שאינן יכולות להשקיע מספיק בפיתוח בר-קיימא עקב נטל חובות והיעדר גישה להון זמין וארוך טווח. המצב מדגיש את הצורך הדחוף ברפורמה של הארכיטקטורה הפיננסית הגלובלית, נושא שעומד במרכז הדיון בקראת ועידת FfD4 בסביליה.
מה עם ישראל?
הדו"ח מציב את ישראל במקום ה-48 במדד SDG הכללי, עם ציון של 74.5 נקודות מתוך 100. מיקום זה מציב את ישראל בחצי העליון של הדירוג העולמי. ואכן, כשמסתכלים על זה בראיה כלל-עולמית זה מקום לא רע על פניו.
אולם, בחינה מדוקדקת יותר מעלה שהמדינות שמדורגות מעלינו הן אלבניה, ארגנטינה וקירגיסטן (מקומות 45-47 בהתאמה), ומיד אחרי ישראל ניצבת סין (מקום 49). האם אלו הן המדינות שישראל באמת שואפת להידמות להן?!
תרשים 2: תמצית הדירוג של ישראל
מניתוח שעשינו של מדינות ה-OECD בלבד (שמכונות תדיר "המדינות המתועשות" או "מועדון המדינות המפותחות"), התוצאה נראה מורכבת יותר. ישראל ממוקמת חמישית מהסוף, בקרבת המדינות החלשות ביותר בארגון (קולומביה, תורכיה, מקסיקו וקוסטה-ריקה) והרחק ממוצע ה-OECD.
בעוד שהדירוג הממוצע של מדינות OECD נמצא בעשירית הראשונה של הדירוג העולמי, ישראל כאמור מדורגת במקום ה-48. ביחס למדינות OECD, ישראל מצביעה על ביצועים טובים יחסית ביעדים כמו חינוך איכותי (SDG 4) ואנרגיה נקייה (SDG 7), אך עם אתגרים משמעותיים במספר תחומים אחרים.
תרשים 3: השוואת ישראל למדינות ה-OECD, 2025
בהקשר האזורי, ישראל מדורגת במקום השני באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, לאחר איחוד האמירויות הערביות (מקום 80, ציון 69.8).
ישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים (אדום או כתום) במספר תחומים קריטיים. התחומים הבעייתיים כללים ביטחון תזונתי (SDG 2), מגוון ביולוגי (SDG 15), פעולה למען האקלים (SDG 13), וחיים מתחת למים (SDG 14). אתגרים אלה משקפים הן אילוצים גיאוגרפיים והן אתגרי מדיניות ייחודיים, במיוחד במציאות של מלחמה למעלה משנה וחצי שפוגעת בהרבה היבטים סביבתיים-חברתיים.
אחד מהממצאים הבולטים של הדו"ח נוגע למיקומה של ישראל במדד התמיכה במולטילטרליזם המבוסס על האו"ם. ישראל מדורגת במקום 190 מתוך 193 מדינות, עם ציון של 25.6 נקודות בלבד. דירוג זה מושפע בעיקר מאחוז נמוך של הצבעות המתואמות עם הרוב הבינלאומי בעצרת הכללית של האו"ם (26 אחוז בלבד). הדו"ח מציין כי אחוז ההצבעות של ישראל המתואמות עם הרוב הבינלאומי הוא הנמוך ביותר מבין כל מדינות האו"ם במהלך התקופה 2020-2024, והוא נמוך משמעותית מהחציון העולמי של 76 אחוז. הדו"ח מסביר כי הצבעות המציבות את ישראל במיעוט קשורות לרוב לנושאים לסכסוך הישראלי-פלשתיני.
תרשים 4: הדירוג של ישראל ביחס לתמיכה המערכת מולטילטרלית
הדו"ח מציג תמונה מעורבת לגבי ההתקדמות של ישראל בעשור האחרון מאז אימוץ יעדי הפיתוח הבר-קיימא ב-2015. ממדד המגמות עולה כי בחלק מהתחומים ישראל מציגה התקדמות מתונה, בעוד שבתחומים אחרים יש סטגנציה או אף הידרדרות. במיוחד בולטים האתגרים בתחומים הסביבתיים, שבהם נדרשת פעולה נמרצת יותר להשגת היעדים עד 2030. זאת בעוד שבתחומים הטכנולוגיים והחברתיים, ישראל ממשיכה לשמור על מעמדה המתקדם ואף להתקדם.
תרשים 5: מגמות התקדמות של יישום היעדים על ידי ישראל
אתגר המחויבות הממשלתית בישראל
הפער בין המיקום הבינלאומי של ישראל למציאות המקומית מתבהר באופן דרמטי לאור דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר על כשלי הטמעת יעדי הפיתוח הבר-קיימא במערכת הממשלתית. הדו"ח חושף תמונה מדאיגה של כשל מוסדי מערכתי: למרות שישראל התחייבה רשמית לאמץ את 17 יעדי הפיתוח הבר-קיימא של האו"ם כבר ב-2015, והחלטה זו אושררה בהחלטת ממשלה רשמית ב-2019, לא חל כל קידום משמעותי ביישום המדיניות המוכרזת.
משרדי החוץ והגנת הסביבה, שמונו להוביל את התהליך, לא מימשו את אחריותם: (1) המנגנון הבין-משרדי המתכלל לא הוקם; (2) לא פותחו מדדים מותאמים לישראל; (3) לא הוטמעה מתודולוגיה מקצועית להערכה; (4) ולא הוגש כל דיווח מקיף לממשלה על ההתקדמות. הממצא המדאיג ביותר הוא שכ-45% מהמדדים הגלובליים של יעדי הפיתוח הבר-קיימא אינם ניתנים למדידה בישראל כיום, בשל העדר מתודולוגיה מתאימה, אי-רלוונטיות מקומית, או חוסר היענות של משרדי הממשלה האמורים להחזיק במידע הנדרש.
הפער הזה בין הדירוג החיצוני למדיניות הפנימית מעלה שאלות יסודיות לגבי המהימנות של התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל ויכולתה לעמוד ביעדי הפיתוח הבר-קיימא עד 2030. למעשה, הכשל הזה עשוי להסביר את המיקום הנמוך של ישראל במדד התמיכה במולטילטרליזם.
תרשים 6: מוכנות הממשלה בישראל להטמעת יעדי SDGs
______
גישה בכלכלה ויחסים בינלאומיים המבוססת על שיתוף פעולה בין שלוש מדינות או יותר באמצעות מוסדות ונורמות בינלאומיות משותפות. במקרה זה, "מולטילטרליזם מבוסס האו"ם" מתייחס לתמיכה במערכת האו"ם כמסגרת מרכזית לשיתוף פעולה בינלאומי, לרבות אישרור הסכמי האו"ם, השתתפות במוסדותיו, יישור עם החלטותיו, ותרומה למימונו.
