מאת: דניאל רביב
בספטמבר 2026 פרסם ה-OECD את הכרך הראשון של תוצאות PISA לשנת 2025. PISA הוא מבחן בינלאומי הנערך אחת לשלוש שנים בקרב בני 15 ובוחן אוריינות בשלושה תחומים: מדעים, קריאה ומתמטיקה. תוצאותיו מבטאות את מה שהצטבר אצל התלמיד עד גיל 15, בבית הספר ומחוצה לו, ולא את השפעתה של מדיניות אחת או של שנה אחת. במחזור 2025 השתתפו ישראל ועוד תשעים מדינות.
ישראל ממוקמת מתחת לממוצע מדינות ה-OECD בכל שלושת התחומים. שיעור התלמידים המצטיינים, המגיעים לרמות הגבוהות באחד התחומים לפחות, נמוך מהממוצע (כ-9% לעומת כ-12%), ושיעור התלמידים המתקשים, שאינם מגיעים לרמת הבסיס באף אחד משלושת התחומים, גבוה ממנו בהרבה: 29% לעומת כ-20%. כמעט שליש מבני ה-15 בישראל אינם שולטים אפוא במיומנויות היסוד באף אחד מן התחומים.
הפער אינו חדש, אך במחזור האחרון הוא התרחב במידה ניכרת. בין 2022 ל-2025 ירד הציון של ישראל ב-23 עד 38 נקודות, לפי התחום, לעומת ירידה של 3 עד 14 נקודות בממוצע ה-OECD; ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן הירידה עלתה על 20 נקודות בכל שלושת התחומים, ותלמידי 2025 נמצאים ברמה שהייתה מצופה ב-2022 מתלמידים צעירים מהם בשנה. ירידה זו נוספת על מגמה ארוכה יותר, הנמשכת מאז 2015. ממוצע ה-OECD יורד אף הוא, אך ישראל יורדת מנקודת פתיחה נמוכה יותר ובקצב מהיר יותר.
מה המשמעות מאחורי המספרים?
PISA נולד מן השאלה מה אזרחים צריכים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות. הוא אינו בודק רק אם תלמידים מסוגלים לשחזר את מה שלמדו, אלא גם אם הם מסוגלים להקיש ממנו וליישמו על בעיות מן החיים, ומכאן המונח שבו הוא משתמש: אוריינות, ולא ידע. אוריינות, בהגדרת ה-OECD, היא היכולת ליישם ידע ומיומנויות, לנתח, להקיש ולתקשר כאשר מזהים, מפרשים ופותרים בעיות במגוון מצבים. בשלושת התחומים ההגדרה מנוסחת במונחי אזרחות ותפקוד: לעסוק בסוגיות מדעיות כאזרח ולקבל בעזרתן החלטות, להשתמש במתמטיקה לפתרון בעיות בהקשרים מן החיים, ולהבין טקסט, להעריכו ולהשתמש בו כדי להשיג מטרות ולהשתתף בחברה.
רמת הבסיס, שממנה נגזר שיעור המתקשים, מוגדרת כרמת הבקיאות הנדרשת להשתתפות משמעותית בחברה: הנקודה שבה תלמיד מסוגל להבחין בין הסבר מדעי להסבר שאינו כזה, לפרש קשר פשוט בנתונים, לזהות בגרף ראיה התומכת בטענה ולשפוט את אמינותו של מקור. מתחת לה תלמידים עשויים להכיר רעיונות מדעיים או לזהות מידע פשוט בהקשרים מוכרים, אך אינם משתמשים בהם להסבר, להערכה או להחלטה. זהו סף של תפקוד ולא של מצוינות. לצד ההישגים המבחן מודד גם סקרנות, התמדה והצבת מטרות.
מה מאפשר לבעיה להמשיך להתקיים?
הדוח בוחן גורמים בחיי בית הספר והבית של התלמידים המעצבים את הלמידה ואת ההישגים. בישראל בולטים ארבעה מהם.
באקלים הבית-ספרי הממצא הבולט לישראל הוא הנוכחות. פחות ממחצית התלמידים דיווחו שלא החסירו שיעור או יום לימודים בשבועיים שקדמו למבחן, לעומת כשני שלישים בממוצע ה-OECD. ההיעדרויות, שירדו ב-2022, עלו שוב ב-2025, ובקרב מדינות ה-OECD ישראל היא מהחמש שבהן הן שכיחות ביותר. תלמידים שהחסירו השיגו ציונים נמוכים יותר גם בהשוואה לבני אותו רקע, אף שהדוח מציין כי ייתכן שגם תלמידים מתקשים נוטים יותר להיעדר. גם האקלים המשמעתי בכיתות בישראל נמוך מהממוצע.
ביחסים עם המשפחה ועם המורים ישראל נמוכה מהממוצע בשניהם. התמיכה המשפחתית בלמידה, כפי שהתלמידים תופסים אותה, נמדדת בעניין שההורים מגלים בלימודים, בשיחות על בית הספר ובשיחות על המשך הלימודים; היא ירדה כמעט בכל המדינות מאז 2022, בעיקר בקרב בנים ותלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. גם התמיכה מן המורים, כפי שהתלמידים מדווחים עליה, נמוכה בישראל מהממוצע.
במשאבים הדוח מתמקד בשימוש במכשירים דיגיטליים. שימוש מוגבל או מתון בהם לצורכי למידה קשור להישגים גבוהים יותר, ושימוש לפנאי במהלך יום הלימודים להישגים נמוכים יותר; בבתי ספר שיש בהם מדיניות ברורה, איסור או הנחיות מוגדרות, פחות תלמידים מדווחים על הסחת דעת. בישראל כשליש מהתלמידים לומדים בבתי ספר האוסרים טלפונים, לעומת כמחצית בממוצע.
לצד תנאי הלמידה הדוח מנתח גם את ההתנהגות במבחן עצמו. ניתוח מבחני הקריאה לאורך שלושה מחזורים מעלה שהירידה הבולטת ביותר הייתה במשימות של טקסטים ארוכים, ובין 2018 ל-2022 גם במשימות של הערכה ושיקוף, הדורשות קריאה קפדנית. בישראל שיעור התשובות החפוזות, שגויות ומהירות יותר מן המשיבים המהירים ביותר שענו נכון, הוא כאחד מחמישה, יותר מכפליים מן הממוצע, ובמבחן המדעים שיעור התשובות הנכונות יורד בין תחילתו לסופו יותר מאשר ברוב המדינות. הדוח מציע שדפוס זה עשוי להיות קשור ליכולת או לנכונות להתמיד במשימה תובענית.
מה מסתתר מאחורי הממוצע ולא מופיע בדוח?
הכרך הבינלאומי מציג את ישראל כמספר אחד, ואינו מראה ממה הוא מורכב. את זה משלים הדוח הלאומי שפרסמה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), ובו פילוח תוצאות ישראל לפי מגזר, רקע ומגדר. הירידה החדה במחזור האחרון התרכזה בחינוך הממלכתי דובר העברית, ובתוכו דווקא בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ובבנים; בקרב דוברי הערבית הירידה מתונה, אך שלושה רבעים מהם מתחת לרמת הבסיס בקריאה ובמתמטיקה; והפער בין עשירון ההישגים העליון לתחתון הוא מהגדולים במחקר. בנים בחינוך החרדי אינם משתתפים במבחן, ובתי ספר שפונו במלחמה הוחרגו מן המדגם.
שני הדוחות משרטטים יחד תמונה אחת: אוריינות נמוכה מן הממוצע ובירידה מואצת, תנאי למידה שנשחקו בבית ובבית הספר, וממוצע ארצי שמסתיר ירידה חדה בקבוצה אחת לצד רמה נמוכה מתמשכת באחרת. תמונה כזו אינה נקודת סיום אלא המקום בו מתחילה העבודה של מי שמבקש לשנות את המציאות.
מקורות
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (2026). מחקר פיזה (PISA) 2025: אוריינות במדעים, במתמטיקה ובקריאה, תמונת מצב של תלמידים ותלמידות בני 15. משרד החינוך, ספטמבר 2026.
OECD (2026). PISA 2025 Results (Volume I): Future-Ready Students. PISA, OECD Publishing, Paris.