מאת: מעיין אגמון
פעמים רבות שואלים אותנו מה הקשר בין מחקר לבין הערכה ומדידה ואיך בכלל האקדמיה קשורה לכל העניין הזה של אימפקט. כדי לתת מסגרת ולהבהיר, אדגים את הקשר הזה, בין היתר, דרך שלושה שלבים בתהליכי העבודה שלנו במרכז קיימא: הגדרת בעיה, תיאורית שינוי וחשיבה תוצאתית. בכל אחד משלבים אלו, אנו משתמשות במחקרים קיימים ובמתודולוגיות מתוקפות המבססים את הנתונים עליהן אנו מסתמכות, ומסייעים לנו לעשות את העבודה יותר טוב.
הגדרת בעיה
מי שמכיר את העבודה שלנו יודע שאנחנו מתחילות תמיד מהגדרת בעיה. לעיתים מדובר בבעיה מורכבת שאינה זדונית ולעיתים מדובר בבעיה זדונית (Rittel & Webber,. 1973) עליה יש ללמוד לעומק. לאחרונה ליווינו תהליכי הערכה של מצב הבריאות של התושבים בעוטפי ישראל בצפון ובדרום. העבודה כללה שימוש בשיטות מחקר מתקדמות לאיסוף נתונים כגון: מאגרי מידע מנהליים, ביצוע השוואות סטטיסטיות, ביצוע ראיונות וניתוחם באמצעות כלי מחקר איכותניים והוצאת תמות פרשניות. כמובן שיש צורך גם לעגן את הנתונים במסגרת מיפוי מערכתי סדור שייתן להם פשר ויאפשר לנסח המלצות אופרטיביות. בנוסף לכך, על מנת להבין את ההשלכות השליליות והיומיומיות של אי-השוויון בכלל, ואי השוויון בבריאות בפרט, על מגוון תחומי החיים, נדרשנו להביא מחקרים רבים מדיסציפלינות שונות שיגבו את ממצאינו ויאתגרו אותם.
דוגמא נוספת למורכבות הכרוכה לעיתים בניסוח מבוסס נתונים של בעיה, קשורה לבעיית חוסר ניידות של זקנים בבתי חולים הגורמת לירידה תפקודית (For example, Cohen et al 2019). על חומרת הבעיה והכאב שהיא מחוללת לכל הנוגעים בדבר, למדנו מקולות שעלו מהשטח. על מנת לבסס את ההתרשמות נדרשנו לסדרת מחקרים באמצעותם יכולנו לזהות מצב התחלתי ולנסח התערבות, שגם היא מבוססת מחקרית, על מנת לטפל בבעיה. לאחרונה ובהקשר אחר, בסיור לימודי לכפרים הלא מוכרים בנגב, נעזרנו בסדרת מחקרים של אורן יפתחאל, בהםהוא מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הבעיה, את מגוון הכוחות הפועלים בשדה ואת האינטרסים המגוונים שלהם. ללא מחקר איכותי המתבסס על כלים מבוססים ואובייקטיבים עד כמה שניתן, קשה היה לבצע את כל המשימות הללו. הדוגמאות לצורך במחקר לטובת הגדרת בעיה ולניסוח שאלות מחקר הן אינסופיות ואמנה כמה מהאחרונות עמן התמודדנו במסגרת העבודה – התרומה של שביל ישראל למטיילים, ניסוח תכנית ליווי לשבים ומשפחותיהם לאחר אסון השבעה באוקטובר, מיפוי שכונת הדר בחיפה, שיקום בתי גידול לחים, השפעת תרומות על שיקום הצפון והדרום. אין להמעיט בחשיבות ניסוח הבעיה והגדרת שאלת המחקר. על מנת לדייק שלבים אלו ולאסוף את הנתונים הרלוונטיים ביותר נדרשת חשיבה ביקורתית המבוססת על תיאוריה מחקרית יציבה.
מדידה והערכה
למרות האמירות הנכונות, שנשמעות פעמים רבות ש״מדידה והערכה אינן מחקר אקדמי״, מדידה והערכה איכותיות מבוססות כל כולן על מתודולוגיות בהן משתמשים במחקר אקדמי, אם כי בד״כ ברמת ודאות שונה מזו המצופה במחקר. הבטחון שלנו בממצאי ההערכה נגזר מרמת הביטחון שלנו במערך המחקר ובמידת ה"אובייקטיביות״ שרמה זו שואפת לייצג. הכללים המחמירים לפיהם מנסחים שאלון, גם בהערכת אימפקט, המתייחסים למידת התוקף והמהימנות שלו, או במילים אחרות ״עד כמה ניתן לסמוך עליו״, נשענים על מתודולוגיות אקדמיות. אנו מדגימות כיצד סקרים לעיתים אינם נכתבים באופן שיאפשר להוציא מסקנות אמינות. בנוסף, על מנת לזהות כלים יעילים למדידה והערכה או לפתחם, נסתמך על כלים קיימים שבוססו בעזרת מחקר קודם. דוגמה לכך אפשר למצוא בהצעת מחקר שכתבה לאחרונה קרן נאור, סטודנטית לתואר שני במסלול קיימות חברתית-סביבתית בדגש איפקט. הצעת המחקר בוחנת חסמים ומנופים להערכה תוצאתית של תהליכי טיפול רגשי. הנושא, שנהיה רלוונטי מתמיד, מפגיש בין השטח וצרכיו (לפעמים גם לצורך קבלת מימון מבוסס תוצאות) לבין שאלות פילוסופיות עמוקות על מהות הקשר הטיפולי. הבחינה האמפירית של שאלת המחקר או ההערכה, כמו גם התרגום שלה לשטח, מבוססת על מתודולוגיות מחקריות שפותחו בהקשרים דומים. דוגמא נוספת קשורה בהתייעצות שביצענו לאחרונה, לשימוש בכלים מתוקפים ומקובלים להערכת סיכון לנפילות אצל זקנים, בהם משתמשים ב״אקדמיה״ בתכנית המבוצעת ב״שטח״. כמו שכתבתי – ״לא צריך להמציא את הגלגל״. עבודת התיזה של דניאל רביב שמוצגת בתור מאמר שיוגש לפרסום בעיתון אקדמי חקרה חסמים ומנופי שינוי למדידת אימפקט בקרב ארגוני חברה אזרחית בחברה הערבית. ממצאי העבודה שהתבססו על שפת השטח – ״אמיק״ במונחים אנתרופולוגיים, נותחו על ידי תיאוריות אוניברסליות המסבירות חסמים מוכרים של מיעוטים כמו גם מבט מקומי על תופעה זו. מחקר אקדמי מהווה עבורנו פריזמה להבנה רחבה של שאלת המחקר והצבתה בקונטקסט בינלאומי ומקומי. בנוסף הוא נותן את התיקוףלשימוש במתודולוגיות הערכה ובכלים מבוססים ממחקרים קודמים.
ניסוח התערבויות והגדרת מדדי תפוקה ותוצאה
״עשו את זה קודם לפני״ מעולם לא היה רלוונטי יותר. כמעט כל ארגון השואף לפתח התערבות כלשהי יכול להרוויח מהישענות על ספרות המחקר ברמה התיאורטית והפרקטית. ראשית, הרציונל לניסוח ההתערבות לרוב מבוסס על תיאוריה ממנה נגזרת ההתערבות. שנית, רמת הוודאות והעדויות ליעילותה של ההתערבות בהקשרים שונים יכולה לסייע בהעברתה להקשר המקומי. נכון להיום אנו מלוות פרויקטים בתחום הטיילות, השיקום האישי והאזורי, והארגונים המפעילים אותם יכולים למצוא יוזמות דומות שנעשו במקומות נוספים ולהיתלות "על כתפי ענקים" באימוצן למרות ההקשר המקומי והייחודי.
לסיכום, החיבור בין מחקר אקדמי לשטח הוא אינהרנטי בעבודתנו היום יומית, זוהי הפריזמה דרכה אנו מאמצות חשיבה ביקורתית לטובת ניסוח תוצאתי בר-קיימא ובמקביל שואפות להעשיר ולהרחיב את הידע התיאורטי והמעשי בעולם באמצעות מחקרים שאנו יוזמות ומפרסמות.
מקורות
Cohen, Y., Zisberg, A., Chayat, Y., Gur-Yaish, N., Gil, E., Levin, C., … & Agmon, M. (2019). Walking for better outcomes and recovery: the effect of WALK-FOR in preventing hospital-associated functional decline among older adults. The Journals of Gerontology: Series A, 74(10), 1664-1670.
Rittel, H. W., & Webber, M. M. (1973). Dilemmas in a general theory of planning. Policy sciences, 4(2), 155-169.
