מאת פרופ' מעיין אגמון, מייסדת ומנהלת שותפה של מרכז קיימא
למה בכלל אימפקט? ״בגלל הרוח״ והמקום של מדעי הרוח – המלצות קריאה והאזנה.
לפעמים, נקודות שריחפו להן באוויר, כאילו יתומות, מתכנסות לכדי תובנה בהירה. זה מה שקרה לי בחודש האחרון בעקבות מפגשים עם מספר ארגונים, העברת סמינר תזה בתואר השני, ליווי קבוצות בקורס מיפוי מערכתי, עבודה על קורס אימפקט ואמנות ותכנון סמינר לאחד הארגונים המובילים בארץ העוסקים בחינוך.
חזרתי לקרוא כמה מהמקורות המכוננים על חשיבותם של מדעי הרוח להיותנו אנשים ואזרחים מוסריים וטובים יותר, והתבהרה לי התובנה שירידת קרנם של לימודי מדעי הרוח בכלל, וקריאת ספרים בפרט (יחד עם מכלול גורמים נוספים כמו חדירת פרקטיקות נאו-ליברליות אגרסיביות, רשתות חברתיות וכו') היא אחד מהמבנים (אם אתם מדמיינים את מודל הקרחון) שהובילו למציאות העגומה והאגרסיבית שמלווה אותנו.
נקודת המוצא שלי היא, שמי שרוצה לעשות אימפקט, מתבסס בהנחות היסוד שלו על כך שהעולם צריך להיות טוב וצודק יותר. מדעי הרוח נותנים לנו מגוון תשובות לשאלה – למה לשנות את העולם? למה לתקן את העולם?
מצורפות כאן כמה המלצות שכדאי לקרוא / להאזין להן בחום בכדי להזכיר לעצמנו, למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.
לא למטרות רווח: מדוע הדמוקרטיה זקוקה למדעי הרוח / מרטה נוסבאום
בספר רב-עוצמה זה, הפילוסופית הנודעת מרתה נוסבאום מלמדת סנגוריה על חשיבותם של הלימודים הכלליים בכל רמות החינוך. לטענתה, פתיחות דעת ורוחב דעת, עושר תרבותי וחשיבה ביקורתית, דמיון אמפתי והבנה אמנותית הם תשתיות הכרחיות להגשמת האנושיות, לאזרחות דמוקרטית, לצדק חברתי ולאחריות גלובלית. נוסבאום חוששת כי השחיקה המדאיגה שאנו עדים לה זה כמה שנים במעמד ההומניסטיקה, וראיית הרווחיות הכלכלית כחזות הכול מכרסמות ביכולת שלנו לבחון בביקורתיות סמכות חיצונית ומדיניות שלטונית, ופוגעות בכשירותנו להתמודד עם בעיות גלובליות מורכבות והרות גורל.
לקריאה נוספת: המאבק על הרוח: על הקריאה, על החירות, על הדעת, על האמת והצדק ועל מקומם של מדעי הרוח / רחל אליאור
כולם זוכרים את הזוועות של ברית המועצות, אבל אולי קרל מרקס צדק? / ד״ר יפתח הופמן בפודקאסט של "הארץ"
אדם סמית תאר את המצב שבו כולם קונים ומוכרים כמצב האידיאלי. מרקס אמר שהסחורה שבני אדם מוכרים היא הם עצמם. הרוב המכריע של בני האדם עובדים בעבודות קשות ומשעממות, מוכרים את אישיותנו למנגנון רחב מאיתנו ומשרתים מנגנון השואף למגע הזהב של מידאס וניזון מבידור להמונים. המון צייתני שמבלה את רוב זמנו בעבודה ואח״כ צורך בידור להמונים…
מרקס מאפשר לנו לבחון את מציאות חיינו דרך מערכת מושגית המאתגרת את סדרי העולם שלנו ואף את כללי הצדק הנגזרים מכללי מציאות חברתית כלכלית, מאופני הייצור. לדידי, מרקס אופן התנהלות זו לא מאפשרת חיים מלאים ורגועים. באוטופיה שלו אנשים חיים בחברה סולידרית ומייצרים באופן שיתופי ודמוקרטי. הדמוקרטיזציה היא חלק דרמטי משיטת החשיבה של מרקס, והכוונה היא לא רק לשיטת שלטון אלא להתארגנות חברתית כלכלית בכלל.
אי שוויון מוביל לאי יציבות פוליטית – הסוציאל דמוקרטיה הסקנדינבית זוהי צורת המשטר הדומה ביותר לאידיאל של מרקס ולא הקומוניזם הסובייטי. ואכן אין ספק שרוחב ראייה ועומק הבחנה, או רוחב אופקים ועומק הבנה, המסייעים בידינו להתמודד עם מורכבות המצב האנושי ולהיחלץ מכבלי הסטריאוטיפים המאפילים על המחשבה החופשית, מותנים בקריאה מחכימה המאירה את המוחש באורו של המופשט, מעמידה את שרירותו של ההווה ביחס למורכבותו של העבר, מעמיקה בהתבוננות בחיי האדם, מחלצת אותו מהגבולות המקריים והשרירותיים שלתוכם נולד ומעבירה אותו לעולמות רבים ומגוונים שמעולם לא היה בהם.
קריאה, אולי יותר מכל תחום עשייה אנושי אחר, מלמדת את האדם לעמוד על הפער בין המצוי לרצוי, להרחיב את גבולות המובן מאליו ולשנות מושכלות ראשונים, ופותחת בפניו אפשרויות מחשבה חדשות בדבר הקשרים וגורמים, סיבות ומשמעויות, לצד התוועדויות מאלפות למרחבי הרוח האנושית על כל גילוייה הבלתי צפויים, המסתתרים מתחת לפני השטח של הוויות חברתיות ותרבותיות מוכרות לכאורה.
תרומתה המכריעה היא לחקר רוח האדם ובקידום ערכים אוניברסליים הקשורים בכבוד האדם, המושתתים על דעת, אמת, צדק, חירות, שוויון זכויות, נגישות שווה, חופש ביטוי וביקורת, המיטיבים בשווה עם כל אדם ללא הבחנה של דת, לאום, גזע ומין.
בני אדם פועלים בתוך נסיבות היסטוריות אך הם גם מעצבים אותן. יש להם סוכנות וכח לשנות אותם. יש להם יכולת להתארגן ולהתאגד.
לקריאה נוספת: "השלטון נמצא ברחוב": מרד הסטודנטים במאי 1968 והמרחב הפריסאי / אבנר בן עמוס
