מרכז קיימא
הדר חדש - מרכז קיימא
אינסטגרם - מרכז קיימא
לינקדאין

הקורסים שלנו >

הממד הכלכלי של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית

הממד הכלכלי של הפשיעה במגזר הערבי

מאת: דניאל רביב

בתוך פחות מחמש שנים עלה מספר הנרצחים בחברה הערבית מ-109 בשנת 2022 ל-255 בשנת 2025. שנת 2026 שברה שיא כבר בחודש הראשון, כאשר עד ה-19 בינואר נרצחו 15 אזרחים ערבים, יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. 77% ממקרי הרצח מתרחשים במרחב הציבורי, ברחובות ובשכונות, לעיני עוברי אורח. אירועים שבעבר נחשבו חריגים, כגון ירי לעבר בית שבו שוהים ילדים או רצח לאור יום באזור מגורים, הפכו לשגרה. חלק מהם אף מתועדים ומופצים ברשתות החברתיות. במקביל, ארגוני הפשיעה עצמם עברו תהליך של התמסדות, מפעילות מקומית ומבוזרת לארגונים בעלי היררכיות, כללים פנימיים וקשרים בין-לאומיים בתחומי סחר בסמים, נשק והלבנת הון.

אולם השיח הציבורי נוטה לעיתים לראות במציאות זו כשל נקודתי של המשטרה. מבט מערכתי מציע כיוון אחר, כזה שאינו מסתפק באירועים עצמם אלא בוחן את המבנים והמודלים המנטליים שבתוכם הם מתרחשים. מנקודת מבט זו, האלימות אינה חריגה אלא סימפטום למערכת של גורמים השזורים זה בזה. כתבה זו מתמקדת בממד הכלכלי של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית כמקרה בוחן לניתוח מערכתי.

_____

כאשר מעבירים את המבט מאירועי האלימות אל ההקשר הכלכלי שבתוכו הם מתרחשים, מצטיירת מציאות של חוב כרוני ועוני מתמשך. לאורך העשור האחרון, שיעור המשפחות בחברה הערבית שדיווחו על היותן בחובות היה גבוה פי שניים בהשוואה לחברה היהודית. מעבר להיקף החוב, בולטת גם עמידותו לאורך זמן. כ-35% מהמשפחות הערביות שהיו בחובות בשנת 2012 נותרו במצב זה גם כעשור לאחר מכן, לעומת כ-19.5% בלבד בקרב משפחות יהודיות. במקביל, שיעור העוני בחברה הערבית נותר גבוה במיוחד ועמד בשנת 2022 על 38.9% מהנפשות, לעומת 15.6% באוכלוסייה היהודית. נתון זה מתורגם גם ליכולת הכלכלית היומיומית, כאשר רק 11% ממשקי הבית הערביים המעידים כי הצליחו לחסוך, לעומת כ-38% ממשקי הבית היהודיים.

תמונה זו מקבלת ביטוי חד במערכת ההוצאה לפועל. דוח רשות האכיפה והגבייה לשנת 2024 מדרג את היישובים בישראל לפי שיעור החייבים ביחס לאוכלוסייה הבוגרת, ובראש הרשימה בולטים יישובים ערביים. במבט ארצי, אחוז החייבים הערבים מכלל בעלי התיקים הפתוחים עמד בשנת 2022 על כ-35.5%, הרבה מעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה. לצד היקף החוב, בולטת השתתפות חלקית במסלולי הסדרה פורמליים. אף ששיעורי החוב גבוהים במיוחד, חלקם של ערבים בהליכי חדלות פירעון, מסלול שמטרתו שיקום כלכלי, עומד על כ-21% בלבד, שיעור שאינו משקף את ייצוגם בקרב בעלי החובות. יתרה מכך, חובותיהם של ערבים המגיעים להליך זה עמוקים יותר ביחס להכנסתם בהשוואה לחייבים יהודים.

הנתונים הכלכליים לכשעצמם אינם עוסקים בפשיעה, אך הם מציבים את הקרקע שעליה היא עשויה להתפתח. עדויות מהשנים האחרונות מצביעות על כך שאזרחים רבים, המתמודדים עם מצוקה כלכלית מתמשכת ועם קושי להסדיר חובות במסלולים פורמליים, פונים להלוואות בשוק האפור. כך נוצרת חפיפה בין חוב, מצוקה כלכלית ומעורבות מול גורמי פשיעה.

ניתוח מערכתי – שכבת המבנים

בחינת שכבת המבנים מגלה שילוב של חסמים מוסדיים, הדרה פיננסית ותנאים חברתיים-כלכליים, המצמצם את מרחב האפשרויות הכלכלי של משקי בית רבים בחברה הערבית. נקודת המוצא היא פערים כלכליים עמוקים. נכון לשנת 2022, השכר הממוצע ביישוב יהודי גבוה בכ-56% מהשכר ביישוב ערבי (14,035 ש"ח לעומת 8,973 ש"ח), ל-12.7% ממשקי הבית הערביים אין כלל חשבון בנק, לעומת פחות מאחוז אחד באוכלוסייה היהודית, ושיעור החשבונות המוגבלים עומד על כ-15%, פי שלושה מהשיעור הכללי באוכלוסייה. חלקם של משקי הבית הערביים באשראי לדיור עומד על 3% בלבד, ועלות האשראי גבוהה יותר בהשוואה לחברה היהודית. שימוש נרחב במזומן מגביל את היכולת לצבור היסטוריית אשראי ומעמיק את הניתוק מהמערכת הפורמלית.

על רקע תנאים אלה פועלים חסמים מוסדיים שמצמצמים עוד יותר את הגישה לאשראי. ביישובים ערביים רבים רישום זכויות המקרקעין אינו מוסדר. קרקעות אינן רשומות בטאבו, ירושות לא נרשמות לאורך דורות, וחלקות רבות מוחזקות במשותף ללא חלוקה רשמית. מציאות זו מונעת זיהוי של נכס כבטוחה פיננסית, ובכך חוסמת את הגישה למשכנתאות ולאשראי בנקאי זול. לכך מצטרפים חסמים תכנוניים, ובהם בנייה ללא היתר שחוסמת את האפשרות לשעבד נכס. פערים בנגישות פיזית, בשל מיעוט סניפי בנק בישובים ערביים, ובנגישות דיגיטלית מעמיקים את ההדרה.

מבנים אלה פועלים במציאות של שיעורי עוני גבוהים, היעדר חסכונות ויכולת גישור נמוכה, תנאים ההופכים כל זעזוע, בין אם מחלה, אובדן עבודה או הוצאה בלתי צפויה, למשבר מיידי. מציאות זו מתקיימת בתוך הקשר רחב יותר של קבוצת מיעוט המודרת באופן מתמשך מתקציבים ציבוריים וממוקדי קבלת החלטות, החווה משבר זהות, ובה בעת חשופה, כמו כלל החברה הישראלית, ליוקר מחייה גובר ולתרבות צריכה המעודדת חיים מעבר ליכולת הכלכלית.

אל תוך הוואקום המצטבר נכנס מנגנון מתווך, נותני שירותים פיננסיים חוץ בנקאיים. אלה ממלאים בפועל תפקיד בנקאי הכולל המרת צ'קים, העברות כספים ומתן אשראי מיידי, ובחברה הערבית שיעורם גבוה במיוחד. אולם התחום פרוץ ופועל לרוב ללא פיקוח. בתוך מרחב זה פועלים גם ארגוני פשיעה, המשתמשים בשירותים אלה כתשתית להלבנת הון וכשער כניסה להלוואות בריביות גבוהות. כאשר הגבייה אינה מוסדרת משפטית, היא נעשית באמצעות איומים, סחיטה ואלימות, והחוב הכלכלי הופך לסיכון פיזי.

 

מודלים מנטליים שמקבעים את הבעיה 

מתחת למבנים המתוארים, שמצמצמים את מרחב האפשרויות, ישנם המודלים המנטליים: האופן שבו שחקנים שונים מפרשים את המציאות ופועלים בתוכה. ברמת משק הבית, מציאות של חוב מתמשך, סירוב חוזר לאשראי בנקאי ומפגש יומיומי עם מנגנוני גבייה מייצרת תפיסה שלפיה המערכת הפורמלית אינה כלי לפתרון אלא מקור לסיכון. הבנק נתפס כגוף שאינו נגיש, המדינה כמערכת מסורבלת, והליכי הסדרה כארוכים, לא ברורים ולעיתים מסוכנים.

לתפיסות אלה מצטרף פער באוריינות פיננסית. היכרות מוגבלת עם מושגים כמו ריבית, עלות אשראי כוללת או השלכות ארוכות טווח של התחייבויות, פער המקשה על הערכת הסיכון האמיתי הכרוך בפנייה ללקיחת הלוואה. בתוך מציאות זו, אשראי אינו מוערך לפי עלותו לטווח ארוך אלא לפי זמינותו המיידית. השוק האפור, על אף סיכוניו, נתפס לא כחריגה אלא כפתרון פרקטי, לעיתים היחיד, למצוקה דחופה. הסכנות הכרוכות בו אינן תמיד ברורות מראש, ולעיתים מתבררות רק כשהחוב כבר הפך לבלתי נשלט.

ברמת המדינה, החוב נתפס בעיקר כבעיה של ציות ואכיפה, לא ככשל מערכתי. מנגנוני הוצאה לפועל מתמקדים בסגירת תיקים ובהחזרת חוב, פחות ביצירת מסלולי שיקום מותאמים למציאות של יישובים ערביים. בתוך תפיסה זו, השוק האפור נראה כתופעת פשיעה שיש להילחם בה, לא כסימפטום של ואקום כלכלי. המערכת הבנקאית, מצדה, רואה בחברה הערבית קבוצת סיכון גבוהה בשל הקשר מצטבר של אי-ודאות משפטית בנוגע לקרקעות, קושי במימוש בטוחות ותפיסה של אכיפה ממלכתית חלשה. ארגוני הפשיעה מזהים את הוואקום שנוצר: ביקוש קבוע לאשראי, היעדר תחרות מצד המערכת הפורמלית ואכיפה חלקית. בתנאים אלה, האשראי הופך לכלי שליטה, יוצר תלות, מאפשר גבייה אלימה ומחזק את נוכחותם במרחב המקומי.

____

הסתכלות מערכתית על הממד הכלכלי של האלימות והפשיעה בחברה הערבית חושפת כיצד שילוב של חוב כרוני, הדרה פיננסית וחסמים מוסדיים יוצר ואקום שאליו נכנסים ארגוני פשיעה והופכים לחלק מהמערכת הכלכלית היומיומית. זהו נתיב אחד מתוך מכלול, אך הוא מדגים את הערך של הבחינה המערכתית: היכולת לזהות מנגנונים סמויים ולהבין כיצד מבנים ותפיסות משמרים זה את זה.

חשיבה מערכתית אינה מציעה פתרון מיידי, אך היא משנה את אופן הצגת השאלה. במקום לשאול "כיצד נילחם בפשיעה", היא מאפשרת לשאול אילו מבנים מייצרים את הוואקום ואילו תפיסות משמרות אותו. זיהוי נתיבים אלה הוא תנאי לחשיבה על נקודות התערבות, לא רק ברובד האכיפה, אלא גם ברבדים של נגישות לאשראי, הסדרת קרקעות, אוריינות פיננסית ומסלולי שיקום מותאמים. התופעה לא תיפתר בנקודה אחת, אך ללא מיפוי המערכת כולה, כל התערבות עלולה להישאר חלקית או אף להחמיר את המצב הקיים.

מקורות

Facebook
Twitter
Email
LinkedIn

פוסטים אחרונים

לימודי תעודה בניהול אימפקט
לפרטים נוספים
דילוג לתוכן