מאת:  נועה אונגר ודניאל רביב

כיצד מתקבלות החלטות תכנון בעיר הממוקמת על מסדרון אקולוגי בין הרי יהודה לשפלה, וחווה צמיחה דמוגרפית מהירה? ביקור בבית שמש ומפגש עם חברת מועצת העיר החרדית תמי זוסמן מאפשרים בחינה מערכתית של הדינמיקות, שבין מדיניות דיור, מבנים חברתיים ופוליטיים, והשלכותיהם על התושבים והסביבה.

_______

העיר בית שמש עומדת בפני גל בנייה חסר תקדים שצפוי לשלש את גודלה. תוכנית רמת בית שמש ו'1 לבדה, העומדת כעת לדיון בוועדה המחוזית, כוללת 2,600 יחידות דיור על שטח של כ-650 דונם, והיא מיועדת להצטרף לתוכנית ו' הגדולה יותר הכוללת למעלה מ-9,000 יחידות דיור נוספות. העיר מתכננת להגיע ל-300,000 תושבים עד 2040.

מבחינה סביבתית, בית שמש ממוקמת על מסדרון אקולוגי המחבר בין הרי יהודה לשפלה. תוכניות הבנייה מייעדות להפוך אלפי דונמים של שטחים חקלאיים ופתוחים לשטחי מגורים, ויצריכו כריתה משמעותית של עצים ופגיעה בנחל זנוח. זוסמן, שהגישה יחד עם חבר מועצה נוסף התנגדות רשמית לצד כ-1,500 מתנגדים נוספים, מציינת כי ההתרחבות מתווספת לעיר שכבר כעת סובלת מתשתיות חסרות, צפיפות, ליקויי בטיחות, כבישים עמוסים ולחץ על מערכות החינוך והבריאות. דוח האו"ם האחרון על תכנון בישראל ניסח בדיוק את הבעיה: "בנייה איפה שקל, לא איפה שצריך".

כדי להבין מדוע התופעה נמשכת למרות המחירים הכבדים, יש לבחון את הדפוסים, המבנים והמודלים המנטליים  שמניעים ומשמרים אותה.

העיר רושמת כ-30 לידות ביום ומושכת הגירה פנימית של משפחות חרדיות מהמרכז. הצמיחה הדמוגרפית המהירה (האוכלוסייה מונה כיום כ-184,345 תושבים, רובם חרדים) מובילה לדרישה לשכונות חדשות, המובילה בתורה לנגיסה בשטחים פתוחים. זו מחמירה את תנאי המחיה, אך ממשיכה למשוך הגירה.

ברמה הפוליטית-מוסדית מתקיימת דינמיקה של תלות קואליציונית. הממשלה, דרך משרד השיכון והבינוי, פועלת תחת משבר דיור לאומי. המדיניות הלאומית מגדירה את בית שמש כ"אזור פיתוח עדיף", מה שמעניק לה עדיפות בתקציבים מבלי להתחשב במיקומה הגיאוגרפי הרגיש. עיריית בית שמש והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, עם רוב חרדי ניכר במועצה, מתקשות להתנגד לתוכניות שמקדמת הממשלה והנציגות הקהילתית. הועדה המחוזית, שאמורה לשמש כמנגנון בלימה מקצועי, נכנעת בפועל ללחצים, והתוצאה היא שכמעט כל תוכנית עוברת ללא בחינה מעמיקה של השלכות ארוכות טווח. העיר פועלת 30 שנה ללא תוכנית מתאר מאושרת, ללא מסגרת תכנונית כוללת שמנחה את ההחלטות.

מבנה נוסף נוגע ליחסי כוח בתוך החברה החרדית עצמה. חברי מועצה חרדים מחזיקים בכוח משמעותי בקבלת החלטות תכנון, ופועלים לעיתים קרובות מתוך אינטרסים כלכליים ופוליטיים. הם אחראים על הקצאת תקציבים לרבנים, משרות, בתי כנסת ותקציבי מוסדות. תלות זו יוצרת מצב בו רבנים תלויים בחברי המועצה, וגם כאשר מתנגדים פנימית להחלטות תכנון הפוגעות באיכות החיים, מתקשים להמרות את פיהם. הציבור החרדי עצמו פועל במודל של אמון בהנהגה הדתית והפוליטית, כמעט ללא פעילות אזרחית ישירה. קיים פחד להמרות את פי הרבנים, ופחד מחברי מועצה שיש להם כוח להשפיע על פרנסה, מעמד החברתי וקבלה למוסדות חינוך. מבנה זה מקשה על יצירת לחץ פנים-קהילתי לשינוי, זאת למרות שרבים מתושבי העיר החרדים הם דווקא מהמתנגדים הבולטים לבנייה הבלתי מרוסנת.

ברמת המודלים המנטליים פועלת אמונה בפריון כערך דתי ותרבותי. שיעור הילודה הגבוה אינו רק תוצאה דמוגרפית, אלא משקף תפיסת עולם שבה משפחה מרובת ילדים היא ערך עליון. בנוסף, הבנייה מוגבלת לגובה של 9-12 קומות בלבד, עקב התנגדות האוכלוסייה החרדית למבנים גבוהים על בסיס שיקולים הלכתיים הקשורים לשמירת שבת. התוצאה היא ניצול לא יעיל של הקרקע, שבו צורך דיור זהה דורש שטח גדול פי כמה מתכנון עירוני מודרני. במקביל, היעדר שקיפות בתהליכי התכנון מקשה על תושבים, גם אלה שמעוניינים להשפיע, להבין מה מתוכנן ומתי. דיונים בוועדות התכנון אינם נגישים לציבור הרחב, ופרוטוקולים לא מפורסמים באופן שיטתי.

מול מערכת מבנים זו פועלים גורמים המנסים לעצור אותה. גופים סביבתיים כגון החברה להגנת הטבע, קק"ל, אדם טבע ודין והמשרד להגנת הסביבה מתריעים ומגישים התנגדויות. תושבי היישובים הסמוכים, במיוחד מושב זנוח שסביבתו עתידה להשתנות באופן דרמטי, מגנים על השטחים הפתוחים. אולם כוחם של גורמים אלה מוגבל. המבנים שתוארו לעיל יוצרים מצב שבו קשה מאוד להשפיע, גם כאשר הרצון והידע המקצועי קיימים.

אם כן, מה בכל זאת ניתן לעשות? הביקור בבית שמש הצביע על נקודת מינוף מרכזית: אזרחים המסרבים להיכנע למצב הקיים. זוסמן חושפת את המבנים והכשלים בתהליכי התכנון, מגייסת תמיכה ציבורית, מחברת בין גורמים שונים ונלחמת להוביל שינוי מתוך החברה החרדית. פעילותה מדגימה שגם במערכת שנראית אטומה, קיימת אפשרות להתערבות כאשר ישנה הבנה של הדינמיקות המערכתיות והאומץ לפעול. כדבריה: "אנו לא נגד בנייה – אנו בעד חיים. בעד תכנון שיכבד את כל תושבי העיר, ובעד שמירה על המשאב הלאומי שנותר״.

_____

המקרה של בית שמש ממחיש כיצד ניתוח המוביל להבנה מערכתית יכולה לחשוף את הדינמיקות שמניעות מדיניות. המפגש עם השטח מאפשר לזהות את המבנים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים שמעצבים את המרחב העירוני מעבר לשיקולים מקצועיים. זיהוי המבנים הללו חיוני לא רק להבנת הבעיה, אלא גם לאיתור נקודות מינוף לשינוי, היכן המערכת פגיעה, מי השחקנים שיכולים להשפיע, ואיזה התערבויות עשויות לשנות את המסלול. גישה זו רלוונטית למקרים דומים ברחבי הארץ, שבהם השאלה אינה האם להתפתח, אלא כיצד – באופן מושכל ומאוזן, או כתוצר של לחצים קצרי טווח שאינם משרתים את הציבור הרחב ואת הסביבה.

מקורות

זוסמן, ת' (2025, 5 בנובמבר). מי חונק את בית שמש? ישראל היום. https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/19170321

אושרה תוכנית המריבה לבניית 6,000 יח"ד בבית שמש (2020, 13 במרץ). כלכליסט. https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3647701,00.html

בית שמש מתרחבת: למרות התנגדות המושב השכן, אושרה תכנית הענק לפיתוח העיר (2025, 9 בנובמבר). מגדילים. https://magdilim.co.il/091120251138/

שלב נוסף בדרך לשכונה חדשה: הוועדה המחוזית הפקידה את תוכנית הקמת רמת בית שמש ו'1.  BS News. https://bsnews.co.il/חדשות-1/שלב–נוסף–בדרך–לשכונה–חדשה–הוועדה–המחוזית–הפקידה–את–תוכנית–הקמת–רמת–בית–שמש–ו-1

בית שמש, הדור הבא: תוכנית המגדלים שצפויה להכפיל את הכנסות העיר (2023, 1 ביוני). מרכז הנדל"ן. https://www.nadlancenter.co.il/article/7743

אושרה התוכנית הגדולה ביותר בבית שמש: 3,200 דירות במגדלים (2025, 22 ביולי). Ynet. https://www.ynet.co.il/economy/article/bjntd7hiel

בדרך: תוכנית ראשונה למגורים ותעסוקה באזור התעשייה הצפוני של בית שמש (2022, 25 ביולי). כלכליסט. https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/sypk3en2q

נתונים דמוגרפיים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוקטובר 2025.